שמיכת האוויר
האטמוספרה היא שכבת האוויר שעוטפת את כדור הארץ. היא עשויה בעיקר מחנקן (כ־78 אחוזים) ומחמצן (כ־21 אחוזים), ועוד מעט ארגון, פחמן דו־חמצני ואדי מים. השכבה התחתונה שלה, הטרופוספרה, מגיעה לגובה של כ־8 עד 15 קילומטרים, ובה נמצאים כמעט כל העננים וכמעט כל מזג האוויר. ככל שעולים בה, קר יותר — לכן על פסגות ההרים יש שלג.
לאוויר יש משקל, והוא לוחץ עלינו מכל הכיוונים: זה לחץ האוויר. במקומות שבהם האוויר יורד מלמעלה נוצר לחץ גבוה, ובדרך כלל מזג האוויר יציב ונאה. במקומות שבהם האוויר עולה נוצר לחץ נמוך — האוויר העולה מתקרר, נוצרים עננים, ולעיתים קרובות יורד גשם. את הלחץ מודדים במכשיר שנקרא ברומטר.
רוחות וחזיתות
רוח היא אוויר שזורם מאזור של לחץ גבוה לאזור של לחץ נמוך — כמו אוויר שבורח מבלון. ככל שההפרש בלחץ גדול יותר, הרוח חזקה יותר. הסיבוב של כדור הארץ מסיט את הרוחות, ולכן סביב שקעים הן מסתובבות במעגל. הסופות החזקות בעולם, הוריקנים וטייפונים, הן שקעים עמוקים שנוצרים מעל ים חם.
כשמסה של אוויר קר פוגשת מסה של אוויר חם, ביניהן נוצר גבול שנקרא חזית. בחזית קרה האוויר הקר והכבד נדחף מתחת לאוויר החם ומרים אותו בכוח, ונוצרים עננים גבוהים, גשם חזק ולפעמים סערות רעמים. בישראל, רוב הגשם בחורף מגיע עם שקעים מעל הים התיכון והחזיתות שלהם.
ברקים ורעמים
בתוך ענן סערה טיפות, גרגרי ברד וגבישי קרח עולים ויורדים ומתנגשים, ומטענים חשמליים נפרדים: מטען חיובי מצטבר בחלק העליון של הענן ושלילי בחלק התחתון. כשההפרש גדול מספיק, קופץ ניצוץ ענקי — ברק — בתוך הענן, בין עננים או בין הענן לקרקע. הברק מחמם את האוויר שבדרכו לכ־30 אלף מעלות, פי כמה מפני השמש. האוויר מתרחב בבת אחת בפיצוץ — וזה הרעם.
האור של הברק מגיע אלינו כמעט מיד, והקול מגיע לאט יותר — כקילומטר בכל שלוש שניות. ספרו את השניות מהברק עד הרעם וחלקו בשלוש, ותדעו בערך כמה קילומטרים רחוקה הסערה. אם שומעים רעם, הסערה קרובה מספיק כדי שברק יפגע — וזה הזמן להיכנס פנימה.
מזג האוויר בישראל ובטיחות
בישראל יש קיץ חם ויבש וחורף קריר וגשום. באביב ובסתיו מגיע לפעמים שרב (חמסין): רוח חמה ויבשה מהמדבר, שמעלה את הטמפרטורה בבת אחת ומביאה איתה לפעמים אבק. בשרב שותים הרבה מים, נשארים בצל ולא מתאמצים בשעות החמות. בחורף יורד לפעמים שלג בחרמון, ומדי כמה שנים גם בירושלים ובצפת.
כללי בטיחות בסערה: כשיש ברקים נכנסים לבניין או לרכב סגור, לא עומדים מתחת לעץ בודד ולא בשטח פתוח, יוצאים מהים ומהבריכה, ולא נוגעים בחוטי חשמל שנפלו. השירות המטאורולוגי הישראלי מפרסם תחזיות ואזהרות — כדאי לבדוק אותם לפני טיול.