ארבע מילים שצריך להכיר
ב־1803 הציע חובב מדע אנגלי בשם לוק הווארד לתת לעננים שמות בלטינית, כמו שנותנים שמות לצמחים. השיטה שלו, עם שינויים, משמשת עד היום את הארגון המטאורולוגי העולמי. כל השמות בנויים מכמה מילים: ״צירוס״ — נוצה או תלתל; ״קומולוס״ — ערמה; ״סטרטוס״ — שכבה; ו״נימבוס״ — ענן שמוריד גשם. נוסף עליהן ״אלטו״, שפירושו כאן ״גובה בינוני״.
מספיק לזכור את המילים האלה כדי לפענח כמעט כל שם: ״קומולונימבוס״ הוא ענן ערמה שמוריד גשם, ו״צירוסטרטוס״ הוא שכבה דקה של עננים גבוהים. בעברית קוראים להם לפעמים עננות נוצה, עננות ערמה ועננות שכבה.
עננים גבוהים ובינוניים
העננים הגבוהים נמצאים, באזורים כמו שלנו, בגובה של כ־6 קילומטרים ומעלה, שם קר מאוד, ולכן הם עשויים מגבישי קרח. צירוס הם פסים דקים ולבנים כמו נוצות או ״זנבות סוס״. צירוקומולוס הם כתמים קטנטנים בשורות, כמו קשקשי דג. צירוסטרטוס הם מעטה דק ושקוף שמכסה את השמיים, ולפעמים יוצר הילה — טבעת אור סביב השמש או הירח. עננים גבוהים שמתרבים ומתעבים מבשרים לפעמים על שינוי במזג האוויר בעוד יום או יומיים.
העננים הבינוניים נמצאים בגובה של כ־2 עד 7 קילומטרים. אלטוקומולוס הם ״כבשים״ לבנות־אפורות בקבוצות. אלטוסטרטוס הם שכבה אפורה אחידה שהשמש נראית דרכה כמו דרך זכוכית חלבית. ונימבוסטרטוס הוא שכבה עבה וכהה שמכסה את כל השמיים ומורידה גשם או שלג רצוף, שעות ארוכות.
עננים נמוכים וענן הסערה
העננים הנמוכים נמצאים מתחת לכ־2 קילומטרים. סטרטוס הוא שכבה אפורה ונמוכה, כמו ערפל שלא נוגע בקרקע; לפעמים יורד ממנו טפטוף. סטרטוקומולוס הוא שכבה של גושים אפורים ולבנים עם רווחים כחולים ביניהם — אחד העננים הנפוצים ביותר. קומולוס הוא ענן הערמה ״המצויר״: לבן, תפוח כמו כרובית, עם בסיס שטוח. הוא נוצר כשהשמש מחממת את הקרקע ובועות של אוויר חם עולות למעלה.
אם האוויר חם ולח מאוד, ענן קומולוס יכול לגדול לגובה ולהפוך לקומולונימבוס — ענן הסערה. הוא מתנשא לגובה של יותר מעשרה קילומטרים, והחלק העליון שלו מתפרס לפעמים כמו סדן של נפח. ממנו יורדים גשם חזק, ברקים, רעמים, ברד ומשבי רוח. כשרואים קומולונימבוס מתקרב — מתכוננים להיכנס לבית.
כמה שוקל ענן, ואיך צופים בעננים
ענן נראה קל כמו צמר גפן, אבל יש בו המון מים. לפי חישוב מקובל של הסקר הגאולוגי האמריקני, ענן קומולוס בינוני מכיל כ־500 טונות של מים — כמו כמאה פילים. הוא לא נופל כי הטיפות זעירות מאוד, והאוויר החם שעולה מתחתיו תומך בהן.
נסו לנהל יומן עננים: בכל יום באותה שעה הסתכלו למעלה, ציירו את העננים, כתבו את שמם המשוער ורשמו אם ירד גשם אחר כך. אחרי שבוע־שבועיים תתחילו לנחש את מזג האוויר בעצמכם. רק זכרו — לעולם לא מסתכלים ישירות אל השמש.