איפה נמצאים כל המים
כמעט שלושה רבעים מפני כדור הארץ מכוסים במים, אבל רובם מלוחים: כ־97 אחוזים מכל המים נמצאים באוקיינוסים ובימים. רק כ־3 אחוזים הם מים מתוקים, ורובם קפואים בקרחונים ובכיפות הקרח של הקטבים, או חבויים עמוק באדמה. המים המתוקים שקל להגיע אליהם — באגמים, בנהרות ובאוויר — הם פחות מאחוז אחד מכל המים.
דמיינו שכל המים בעולם הם בקבוק של ליטר וחצי. המים המתוקים שבאגמים ובנהרות יהיו בו רק כמה טיפות. זו הסיבה שכל כך חשוב לשמור על מים ולא לבזבז אותם — במיוחד בארץ יבשה כמו ישראל.
למעלה: אידוי, דיות ועיבוי
השמש היא המנוע של מחזור המים. היא מחממת את הים, האגמים והאדמה, ומים הופכים לאדים בלתי נראים ועולים לאוויר — זה אידוי. גם צמחים ״מזיעים״: הם שואבים מים בשורשים ומשחררים אדים דרך פתחים זעירים בעלים. התהליך הזה נקרא דיות, ועץ גדול יכול לשחרר מאות ליטרים ביום חם.
ככל שהאוויר עולה למעלה, הוא מתקרר. אוויר קר לא יכול להחזיק הרבה אדים, ולכן האדים מתעבים לטיפות זעירות סביב גרגרי אבק, מלח או עשן. מיליארדי טיפות כאלה יחד הן ענן. בממוצע, טיפת מים נשארת באוויר כשבוע וחצי בלבד לפני שהיא חוזרת למטה.
למטה: משקעים, זרימה ומי תהום
בתוך הענן הטיפות מתנגשות, מתחברות וגדלות. כשהן כבדות מדי, הן נופלות כגשם — או, אם קר מספיק, כשלג או ברד. כל אלה נקראים משקעים. חלק מהמים זורמים על פני האדמה אל נחלים, נהרות ואגמים, וחלק מתאדים שוב.
חלק אחר מחלחל לאט לתוך האדמה, דרך סדקים ונקבוביות בסלע, ומצטבר בשכבות סלע מתחת לפני השטח. המים האלה נקראים מי תהום, ושכבת הסלע שמחזיקה אותם נקראת אקוויפר. בישראל יש שני אקוויפרים חשובים: אקוויפר ההר, בסלעי הגיר והדולומיט של הרי יהודה והשומרון, ואקוויפר החוף, בחול ובכורכר של מישור החוף. מים יכולים לשהות בהם שנים רבות, ובאקוויפרים עמוקים אפילו אלפי שנים.
מחזור המים בישראל
בישראל רוב הגשם יורד בחורף, בערך מאוקטובר עד אפריל, והקיץ כמעט יבש. בצפון יורדים בשנה גשומה יותר מ־700 מילימטרים, ובאילת רק כמה עשרות מילימטרים. הכנרת, מי התהום והמים שמותפלים מהים מספקים את רוב המים בארץ, וחלק גדול מהמים בחקלאות הם מי ביוב שטוהרו.
ניסוי לבית, עם מבוגר: שימו מעט מים חמים בקערה, כסו בניילון נצמד והניחו קוביות קרח מעל. אחרי כמה דקות תראו טיפות שמתעבות על הניילון ו״יורדות כגשם״ חזרה לקערה — מחזור מים קטן משלכם.