משאבי המים בישראל

גאוגרפיה · לכיתות ה׳–ח׳

ישראל היא ארץ שיש בה מעט מים טבעיים, ולכן היא משתמשת בכמה מקורות: מי תהום, הכנרת, התפלה של מי ים ומי ביוב מטוהרים להשקיה. בזכות ההתפלה והחיסכון, ישראל הפכה ממדינה שסובלת ממחסור במים לאחת המובילות בעולם בניהול מים.

ארץ צמאה

ברוב שטחה של ישראל יורד מעט גשם, והוא יורד רק בחורף. אין בארץ נהרות גדולים, ורוב הנחלים זורמים רק אחרי גשם. במשך שנים רבות, בכל חורף שחון, דאגו בישראל: האם יהיו מספיק מים לשתייה, לחקלאות ולתעשייה?

ההיסטוריה של הארץ מלאה בפתרונות מים מחוכמים: בורות שנחצבו בסלע כדי לאגור גשם, תעלות, מנהרות ובריכות. היום הפתרונות טכנולוגיים יותר, אבל הרעיון זהה — לא לבזבז אף טיפה.

מאיפה מגיעים המים?

מי תהום: חלק ממי הגשם מחלחלים לאדמה ונאגרים בשכבות סלע וחול מתחת לפני הקרקע. השכבות האלה נקראות אקוויפרים. בישראל יש שני אקוויפרים גדולים — אקוויפר החוף, מתחת למישור החוף, ואקוויפר ההר, מתחת לרכס ההרים. שואבים מהם מים בקידוחים.

הכנרת: במשך שנים רבות הכנרת הייתה מאגר המים העילי החשוב, והמוביל הארצי העביר את מימיה לאזורים אחרים. התפלה: במתקני התפלה גדולים לאורך חוף הים התיכון מוציאים את המלח ממי הים והופכים אותם למי שתייה. היום ההתפלה מספקת חלק גדול ממי השתייה בישראל, והיא הפכה את המדינה לפחות תלויה בגשם.

מים שמשמשים פעמיים

המים שיורדים בכיור ובאסלה לא הולכים לאיבוד. הם זורמים במערכת הביוב אל מתקני טיהור, שם מנקים אותם. את המים המטוהרים לא שותים, אבל משקים בהם שדות ומטעים. ישראל מנצלת מחדש את רוב מי הביוב שלה — שיעור מהגבוהים בעולם.

גם בחקלאות למדו לחסוך. בהשקיה בטפטוף המים מגיעים בטיפות ישר לשורשי הצמח, כמעט בלי לאבד מים לאידוי. השיטה פותחה בישראל ומשמשת היום חקלאים במדינות רבות.

מה אנחנו יכולים לעשות?

גם כשיש התפלה, מים הם משאב יקר: ההתפלה צורכת אנרגיה רבה, והטבע — נחלים, מעיינות וצמחים — זקוק למים. לכן חיסכון במים חשוב תמיד.

כמה דרכים פשוטות לחסוך בבית: לסגור את הברז בזמן צחצוח שיניים וסבון בידיים, להתקלח קצר, להפעיל מדיח ומכונת כביסה רק כשהן מלאות, להשתמש בכפתור הקטן של מיכל ההדחה, ולדווח להורים על ברז מטפטף. טיפה ועוד טיפה מצטברות להרבה מאוד מים.

מים בעולם

מחסור במים הוא לא בעיה רק של ישראל. רוב המים בכדור הארץ הם מי ים מלוחים, ורק חלק קטן הם מים מתוקים — ורבים מהם קפואים בקרחונים או נמצאים עמוק מתחת לאדמה. בהרבה מקומות בעולם יש אנשים שצריכים ללכת מרחק רב כדי להביא מים, או ששותים מים לא נקיים.

הניסיון של ישראל בהתפלה, בהשקיה בטפטוף ובשימוש חוזר במים מעניין מדינות רבות, ומומחים מישראל משתפים בו גם במקומות אחרים. שיתוף פעולה בנושא מים חשוב במיוחד באזור שלנו, שבו כמה עמים ומדינות חולקים את אותם מקורות — הירדן, מי התהום וים המלח. מים לא מכירים בגבולות, ולכן גם הפתרונות צריכים להיות משותפים. הדור שלכם יצטרך להמשיך ולמצוא פתרונות כאלה.

✅ חידון: משאבי המים בישראל

1. מה זו התפלה?

2. מה זה אקוויפר?

3. איפה נבנו מתקני ההתפלה הגדולים בישראל?

4. במה משתמשים במי הביוב המטוהרים?

5. מה היתרון של השקיה בטפטוף?

6. מהם שני האקוויפרים הגדולים בישראל?

7. למה חשוב לחסוך במים גם כשיש התפלה?

8. איזו פעולה חוסכת מים בבית?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

📘 מושגים מהשיעור

💬 שאלות לשיחה

  1. מצאו בבית שלוש דרכים חדשות לחסוך במים, ונסו אותן במשך שבוע.
  2. מה היתרונות ומה החסרונות של התפלת מי ים?
  3. למה לדעתכם מדינות אחרות מגיעות ללמוד מישראל על ניהול מים?

📖 קטע קריאה בנושא: 💧 מים מתוקים מהים

במשך שנים רבות ישראל חיה בפחד מתמיד במים. המקורות הטבעיים — הכנרת ומי התהום — התמלאו רק בחורפים גשומים, ובשנות הכנרת ירד מתחת ל"קו האדום". הציבור התבקש לחסוך, וחקלאים קיבלו פחות מים.

הפתרון הגיע מהים. בשנת 2005 נפתח באשקלון מתקן הגדול הראשון, ואחריו נבנו מתקנים גדולים בפלמחים, בחדרה, בשורק ובאשדוד. היום רוב המים שמגיעים לברזים בבתים בישראל הם מים .

איך זה עובד? מי הים נשאבים בצינורות, מסוננים מחול ומלכלוך, ואז נדחפים בלחץ גבוה מאוד דרך מיוחדים, שיש בהם חורים זעירים. מולקולות המים עוברות דרך הקרום, אבל המלח נשאר מאחור. לשיטה הזו קוראים "אוסמוזה הפוכה". את — המים המלוחים מאוד שנשארים — מחזירים לים בזהירות.

מתקן בשורק, דרומית לתל אביב, היה בזמן הקמתו אחד הגדולים בעולם. מהנדסים ממדינות רבות, מקליפורניה ועד אוסטרליה, באו ללמוד ממנו, וחברות ישראליות בונות היום מתקני גם בחו"ל.

יש גם מחיר: היא צורכת הרבה חשמל, ובונים את המתקנים על חוף הים, שבו הקרקע יקרה. לכן ישראל ממשיכה גם לחסוך במים ולמחזר אותם: רוב מי הביוב מטוהרים ומשמשים להשקיית שדות. בזכות נבנתה גם מערכת שמאפשרת להזרים מים חזרה אל הכנרת בשנים יבשות — דבר שנראה לפני דור כמו .

📖 מילון הקטע
  • מחסור — כשאין מספיק
  • בצורת — תקופה ארוכה בלי גשם
  • מפלס — גובה המים
  • התפלה — הוצאת המלח ממי הים
  • מותפלים — שהוציאו מהם את המלח
  • קרומים — שכבות דקות עם חורים זעירים
  • תמלחת — מים מלוחים מאוד שנשארים
  • מדע בדיוני — סיפור דמיוני על המצאות

שאלות

1. איפה נפתח מתקן ההתפלה הגדול הראשון בישראל?
2. מה עושים הקרומים המיוחדים במתקן ההתפלה?
3. איך נקראת שיטת ההתפלה שבקטע?
4. מה הוא חיסרון של ההתפלה?
5. במה משתמשים במי ביוב מטוהרים?
6. למה לדעתכם ישראל ממשיכה לחסוך במים גם כשיש התפלה?

עוד שיעורים בגאוגרפיה

לכל 37 השיעורים בגאוגרפיה ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

מאיפה מגיעים מי השתייה בישראל היום?

חלק גדול מהם ממתקני התפלה לאורך החוף, והשאר בעיקר ממי תהום ומהכנרת.

האם מים מותפלים בטוחים לשתייה?

כן. הם עוברים טיהור ובדיקות, ומוסיפים להם מינרלים לפני שהם מגיעים לצינורות.

מה זה מים מושבים?

מי ביוב שטוהרו במתקן מיוחד. לא שותים אותם, אבל משקים בהם שדות ומטעים.

שווה להסתכל גם על גאוגרפיה ומולדת, ולומדים.

האם זה עזר?
לא מצאתם בדיוק את הדף שחיפשתם?ספרו לנו מה צריך — ואולי הוא יחכה לכם כאן בשבוע הבא.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ