רוב המים בכדור הארץ הם מי ים מלוחים, ואי אפשר לשתות אותם או להשקות בהם שדות. במתקן התפלה מוציאים את המלח מהמים. בשיטה הנפוצה בישראל דוחפים את מי הים בלחץ חזק דרך ממברנות — מעין מסננות עדינות מאוד — שמעבירות את המים ועוצרות את המלח. המים המתוקים ממשיכים לצינורות, והמים המלוחים מאוד שנשארים מוחזרים לים.
ישראל היא ארץ עם מעט מים טבעיים, ובמשך שנים רבות כל חורף שחון גרם לדאגה. לאורך חוף הים התיכון נבנו מתקני התפלה גדולים, למשל באשקלון, בחדרה ובשורק. בזכותם ישראל הפכה פחות תלויה בגשם ובכנרת, ובשילוב עם חיסכון ושימוש חוזר במים היא נחשבת לאחת המובילות בעולם בניהול מים.
טעות נפוצה היא לחשוב שבזכות ההתפלה כבר לא צריך לחסוך במים. ההתפלה צורכת הרבה אנרגיה, היא עולה כסף, ויש לה גם השפעות על הסביבה. בנוסף, הטבע — נחלים, מעיינות וצמחים — זקוק למים מגשם ומי תהום. לכן חיסכון במים חשוב תמיד: לסגור את הברז בזמן צחצוח שיניים, להתקלח קצר ולדווח על ברז מטפטף.

