האור של הברק מגיע אלינו כמעט מיד, אבל הקול נע לאט הרבה יותר — כ־340 מטרים בשנייה, כלומר כקילומטר בכל שלוש שניות. לכן תמיד רואים קודם את הברק ורק אחר כך שומעים את הרעם. רעם קרוב נשמע כמו פיצוץ חד, ורעם רחוק — כמו גלגול ארוך, כי הקול מגיע מחלקים שונים של הברק הארוך ומוחזר מעננים ומגבעות.
אפשר לחשב את המרחק לסערה: סופרים שניות מהברק עד הרעם ומחלקים בשלוש. אם עברו 6 שניות, הסערה רחוקה כשני קילומטרים. אם המספר קטן מפעם לפעם — הסערה מתקרבת. בדרך כלל שומעים רעמים עד מרחק של כ־15–20 קילומטרים, ואם שומעים אותם — כבר יש סכנה של ברקים.

