אקלים, אפקט החממה ושינוי האקלים

כדור הארץ · לכיתות ה׳–ח׳

אם מזג האוויר הוא מה שאתם לובשים היום, האקלים הוא כל הבגדים שבארון — מה שמתאים למקום לאורך שנים רבות. בשיעור הזה נבין מה קובע את האקלים, למה הוא משתנה עכשיו מהר מבעבר, ומה אפשר לעשות.

מזג אוויר מול אקלים

מזג אוויר משתנה משעה לשעה ומיום ליום. אקלים הוא ״הממוצע״ של מזג האוויר במקום מסוים לאורך שנים רבות — בדרך כלל לפחות שלושים שנה: כמה גשם יורד בשנה, מה הטמפרטורה בקיץ ובחורף, ומתי יש סופות. בגלל זה, יום קר אחד או קיץ חם אחד לא אומרים הרבה על האקלים. רק מגמה שנמשכת שנים רבות מראה שהאקלים משתנה.

האקלים תלוי במיקום: קרוב לקו המשווה חם כל השנה, ליד הקטבים קר. הוא תלוי גם בגובה, במרחק מהים, בזרמי האוקיינוס וברוחות. בישראל, למשל, יש אקלים ים־תיכוני בצפון ובמרכז, ואקלים מדברי בנגב ובערבה.

אפקט החממה — שמיכה טבעית

אור השמש מחמם את פני כדור הארץ, וכדור הארץ פולט חזרה חום כקרינה בלתי נראית. גזים מסוימים באוויר — בעיקר אדי מים, פחמן דו־חמצני ומתאן — בולעים חלק מהחום הזה ומחזירים אותו למטה, כמו שמיכה. זה אפקט החממה, והוא טבעי וחיוני: בלעדיו הטמפרטורה הממוצעת הייתה כ־18 מעלות מתחת לאפס, ולא כ־15 מעלות כמו היום.

הבעיה מתחילה כשהשמיכה נעשית עבה מדי. מאז המהפכה התעשייתית, לפני כמאתיים שנה, בני האדם שורפים כמויות עצומות של פחם, נפט וגז כדי לייצר חשמל, להניע מכוניות ולהפעיל מפעלים. השריפה משחררת פחמן דו־חמצני, וגם כריתת יערות מוסיפה. כמות הפחמן הדו־חמצני באוויר עלתה, לפי המדידות, ביותר מ־50 אחוזים מאז, והיא הגבוהה ביותר מזה מאות אלפי שנים לפחות.

איך יודעים, ומה משתנה

מדענים מודדים טמפרטורה בתחנות בכל העולם, בלוויינים ובאוקיינוסים. כדי לדעת מה היה לפני אלפי שנים, הם קודחים בקרחונים של אנטארקטיקה וגרינלנד: בתוך הקרח כלואות בועות אוויר קטנות מהעבר, שמספרות כמה פחמן דו־חמצני היה אז. גם טבעות בגזעי עצים, שכבות בקרקעית אגמים ונטיפים במערות מספרים על האקלים של פעם.

לפי ארגוני המדע הגדולים, הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ עלתה ביותר ממעלה אחת מאז סוף המאה ה־19. זה נשמע מעט, אבל זה ממוצע של כל העולם, כל השנה. התוצאות: קרחונים נמסים, פני הים עולים, גלי חום נעשים תכופים וחזקים יותר, ובמקומות מסוימים יש יותר בצורות או גשמים חזקים. לפי הערכות של חוקרים, אזור הים התיכון, ובו ישראל, מתחמם מהר יותר מהממוצע העולמי, וצפויים בו קיצים חמים יותר.

מה עושים

מדינות העולם הסכימו בהסכם פריז ב־2015 לנסות להגביל את ההתחממות. הדרכים העיקריות הן להפיק חשמל ממקורות שלא שורפים דלק — שמש, רוח ומים — לחסוך באנרגיה, לשמור על יערות ולנטוע עצים, ולהיערך לשינויים, למשל בבניית בתים שמתאימים לחום. בישראל, שיש בה הרבה שמש, אנרגיה סולארית היא חלק חשוב מהפתרון.

גם לכם יש חלק: לכבות אור ומזגן כשיוצאים מהחדר, ללכת ברגל או לרכוב על אופניים כשאפשר, למחזר, לא לבזבז אוכל וחשמל, ולדבר על זה עם המשפחה. ואל תיבהלו: הבעיה גדולה, אבל מיליוני אנשים, מדענים ומהנדסים עובדים על פתרונות — והרבה מהם מצליחים.

✅ חידון: אקלים, אפקט החממה ושינוי האקלים

1. מה ההבדל בין מזג אוויר לאקלים?

2. מה היה קורה בלי אפקט החממה הטבעי?

3. איזה גז חממה משתחרר משריפת פחם, נפט וגז?

4. איך יודעים כמה פחמן דו־חמצני היה באוויר לפני אלפי שנים?

5. בכמה עלתה הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ מאז סוף המאה ה־19?

6. מה מהבאים הוא תוצאה של התחממות כדור הארץ?

7. איזו דרך מפחיתה פליטת גזי חממה?

8. איזה הסכם עולמי נחתם ב־2015 כדי להגביל את ההתחממות?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

🗺️ שיעור בגאוגרפיה: שינוי האקלים ←מבט גאוגרפי: מי מושפע ואיך המדינות מתמודדות.🗺️ שיעור בגאוגרפיה: אזורי אקלים ←מקו המשווה ועד הקטבים.

📘 מושגים מהשיעור

💬 שאלות לשיחה

  1. למה יום קר אחד בחורף לא מוכיח שהאקלים לא מתחמם?
  2. איזה צעד אחד אתם והמשפחה יכולים לעשות כבר השבוע כדי לחסוך באנרגיה?
  3. איך לדעתכם התחממות עלולה להשפיע על החיים בישראל — על המים, החקלאות והבריאות?

📖 קטע קריאה בנושא: 🌡️ האקלים משתנה — ומה אנחנו יודעים

כשיורד גשם ביום שהיה אמור להיות שמשי, אנחנו מדברים על מזג האוויר. כשאנחנו בוחנים מה קורה במשך עשרות שנים — כמה חם בממוצע, כמה גשם יורד, באיזו יש — אנחנו מדברים על אקלים. הזאת חשובה: יום קר אחד אינו מוכיח שאין התחממות, ויום חם אחד אינו מוכיח שיש.

כדי להבין את שינוי האקלים צריך להכיר את אפקט החממה. גזים מסוימים באוויר, כמו פחמן דו־חמצני ואדי מים, חלק מהחום שכדור הארץ פולט, כמו שמיכה. זו תופעה טבעית וחיונית: בלעדיה הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ הייתה נמוכה בהרבה מאפס, והחיים כפי שאנו מכירים לא היו אפשריים.

הבעיה מתחילה כשהשמיכה מתעבה. מאז המהפכה התעשייתית בני האדם שורפים כמויות עצומות של פחם, נפט וגז. בשריפה משתחרר פחמן דו־חמצני, באוויר עלה ביותר מ־50 אחוזים. מדידות מראות שהטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ עלתה ביותר ממעלה אחת מאז סוף המאה ה־19. רוב המדענים בעולם מסכימים שפעילות האדם היא הגורם העיקרי לכך.

מעלה אחת נשמעת מעט, אבל ההשפעה גדולה. קרחונים נמסים, מפלס הים עולה, וגלי חום ושיטפונות נעשים תכופים יותר. גם בישראל מורגשים קיצים חמים יותר ואירועי גשם קיצוניים.

האם יש מה לעשות? בהסכם פריז משנת 2015 התחייבו מדינות העולם לפעול כדי את ההתחממות. הדרכים העיקריות הן מעבר לאנרגיה נקייה, כמו אנרגיית שמש ורוח, חיסכון בחשמל ובתחבורה, ושמירה על יערות. לישראל יש בתחום הזה ניסיון: דודי השמש על הגגות מוכרים כאן כבר עשרות שנים.

שינוי האקלים הוא אתגר גדול, אבל לא . ההחלטות שיתקבלו בשנים הקרובות — של ממשלות, של חברות וגם של כל אחד מאיתנו — ישפיעו על העולם שבו יחיו הדורות הבאים.

📖 מילון הקטע
  • תדירות — כמה פעמים משהו קורה בפרק זמן
  • שרבים — ימים חמים ויבשים מאוד
  • ההבחנה — ההבדלה בין שני דברים
  • לוכדים — תופסים ולא נותנים לצאת
  • ריכוזו — הכמות שלו בתוך חומר אחר
  • לבלום — לעצור או להאט
  • גזירת גורל — דבר שאי אפשר לשנות

שאלות

1. מה ההבדל בין מזג אוויר לאקלים?
2. למה הכותב מדגיש שאפקט החממה הוא ״תופעה טבעית וחיונית״?
3. מה הגורם העיקרי לעלייה בריכוז הפחמן הדו־חמצני, לפי הקטע?
4. מה עמדת הכותב בפסקה האחרונה?
5. חבר אמר: ״אתמול היה קר מאוד, אז אין שום התחממות.״ מה הייתם עונים לו על סמך הקטע?
6. הציעו שתי פעולות שתלמיד יכול לעשות כדי לתרום לבלימת ההתחממות, והסבירו כל אחת.

עוד שיעורים בכדור הארץ

לכל 18 השיעורים בכדור הארץ ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

מה זה אפקט החממה?

גזים באוויר, כמו פחמן דו־חמצני ואדי מים, מחזירים חלק מהחום של כדור הארץ למטה, כמו שמיכה. זה טבעי וחיוני, אבל כשיש יותר מדי מהגזים האלה — כדור הארץ מתחמם.

למה כדור הארץ מתחמם?

בעיקר בגלל שריפת פחם, נפט וגז מאז המהפכה התעשייתית, שהעלתה מאוד את כמות הפחמן הדו־חמצני באוויר.

מה ילדים יכולים לעשות?

לחסוך בחשמל ובמים, ללכת ברגל או ברכיבה כשאפשר, למחזר, לא לבזבז אוכל, ולשתף את המשפחה והחברים במה שלמדו.

שווה להסתכל גם על כדור הארץ, ולומדים.

האם זה עזר?
לא מצאתם בדיוק את הדף שחיפשתם?ספרו לנו מה צריך — ואולי הוא יחכה לכם כאן בשבוע הבא.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ