מכתש רמון — ״המכתש הגדול בעולם״
מכתש רמון בנגב הוא המכתש הגדול בעולם מסוגו: אורכו כ־40 קילומטרים, רוחבו כ־2 עד 10 קילומטרים ועומקו כ־500 מטרים. מכתש הוא לא מכתש של מטאוריט ולא של הר געש, אלא צורת נוף שנוצרה מסחיפה: שכבה עליונה של סלע קשה כיסתה סלעים רכים, נוצר בה סדק, ומים וזמן סחפו החוצה את הסלע הרך שמתחת — כך נשארה ״קערה״ שיש לה נחל יציאה אחד. המילה העברית ״מכתש״ נכנסה לשפה המדעית בעולם.
בתוך המכתש אפשר לראות סלעים מתקופות שונות: אבן חול צבעונית, בזלת שחורה של הרי געש קטנים, ״המנסרה״ — סלעים שנראים כמו לוחות עץ חתוכים — וקיר של אמוניטים, מאובני רכיכות ים עתיקות. ליעלים ולצבאים זה בית. בקיץ חם מאוד במכתש: מטיילים בבוקר, עם הרבה מים ובשבילים המסומנים.
ים המלח והר סדום
ים המלח הוא המקום הנמוך ביותר ביבשה בכדור הארץ: מפלס המים נמצא יותר מ־430 מטרים מתחת לפני הים, והוא יורד בכמטר בשנה, כי רוב המים של הירדן כבר לא מגיעים אליו. המים מלוחים פי עשרה בערך ממי הים, ולכן אי אפשר לטבוע בהם כמו בבריכה — צפים בקלות. אבל יש סכנות אחרות: מים בעיניים צורבים מאוד, ובליעה שלהם מסוכנת. לכן נכנסים לאט, לא מתיזים ולא צוללים, נכנסים רק בחופים מוסדרים ושותים הרבה מים מתוקים. בגלל ירידת המפלס נפתחים לאורך החוף בולענים, ואסור להיכנס לשטחים מגודרים.
בדרום ים המלח מתנשא הר סדום — הר שבנוי כמעט כולו מגוש מלח עצום, ומכוסה שכבה של חרסית וסלע. גשם נדיר ממיס בו מערות, ובו נמצאת מערת מלחם, שנמדדה ב־2019 באורך של יותר מ־10 קילומטרים — מערת המלח הארוכה הידועה בעולם. עמוד המלח שנקרא ״אשת לוט״ הוא חלק מסיפורי המקום.
ראש הנקרה והכנרת
בקצה הצפוני של חוף הים התיכון בישראל, על גבול לבנון, יורד צוק לבן של סלע גיר אל הים. הגלים חדרו במשך אלפי שנים לסדקים שבסלע וחצבו בו נקרות — מערות ים — שהמים בהן מנצנצים בכחול וירוק. אל הנקרות יורדים ברכבל, ואפשר לראות גם את מנהרות מסילת הברזל שנחצבו בצוק בתקופת המנדט הבריטי. האזור צמוד לגבול, ולכן מבקרים רק במסלולים המותרים ולפי הנחיות הביטחון.
הכנרת היא אגם המים המתוקים הנמוך בעולם: מפלסה כ־210 מטרים מתחת לפני הים, ומשתנה עם כמות הגשם. אורכה כ־21 קילומטרים, רוחבה כ־13 קילומטרים, שטחה כ־166 קמ״ר ועומקה עד כ־43 מטרים. הירדן נכנס אליה מצפון ויוצא ממנה מדרום. במשך שנים רבות היא הייתה מקור מי השתייה העיקרי של ישראל; היום, בזכות ההתפלה, שואבים ממנה פחות. נכנסים לרחצה רק בחופים מוכרזים עם מציל.
מערת הנטיפים ועין גדי
מערת הנטיפים (שורק) ליד בית שמש נחשפה ב־1968, כשפיצוץ במחצבה פתח פתח אל חלל שאיש לא ראה. שטחה כ־5,000 מ״ר, והיא מלאה נטיפים שיורדים מהתקרה וזקיפים שעולים מהרצפה, שנבנו טיפה אחר טיפה במשך עשרות אלפי שנים. כדי לשמור עליה, אסור לגעת בנטיפים — שומן מהידיים עוצר את הצמיחה שלהם.
עין גדי, על חוף ים המלח, היא נווה מדבר: מעיינות שופעים במדבר יבש, עם מפלים בנחל דוד ובנחל ערוגות, צמחייה ירוקה ויעלים ושפני סלע שמסתובבים בין המטיילים. היא מראה איך מים הופכים מדבר לגן. כמו בכל שמורה: הולכים בשבילים, לא מאכילים בעלי חיים, ויוצאים מהנחלים לפני שעת הסגירה.