המדידה היא מקצה קרש ההמראה ועד הסימן הקרוב ביותר שהגוף השאיר בחול — לכן כדאי לנחות עם הרגליים קדימה ולא ליפול לאחור. אם הרגל עוברת את קצה הקרש, הניסיון ״פסול״. לכל קופץ יש כמה ניסיונות, ונחשבת התוצאה הטובה ביותר.
בקפיצה משולשת עושים שלושה שלבים ברצף: ניתור על אותה רגל, צעד לרגל השנייה, וקפיצה לחול. קפיצה לרוחק נמצאת גם בעשר־קרב ובשבע־קרב, והיא הייתה חלק מהפנטתלון כבר באולימפיאדה העתיקה.
הסוד בקפיצה לרוחק הוא ריצת תאוצה עקבית: הקופצים סופרים צעדים ומסמנים לעצמם נקודת התחלה, כדי לפגוע בקרש בכל ניסיון באותה רגל ובאותה מהירות.