פעלים שצריכים השלמה
יש פעלים שמספיקים לבד: ״התינוק ישן״, ״הכלב נבח״. אבל נסו לומר ״דני קנה״ ולעצור. השומע ישאל מיד: מה הוא קנה? הפועל ״קנה״ צריך השלמה, ובלעדיה המשפט מרגיש חסר. החלק שמשלים את הפועל נקרא ״מושא״, ויחד עם עוד כמה חלקים הוא שייך לקבוצה שנקראת ״משלים״.
שימו לב שהמושא שונה מהתיאור. התיאור מוסיף פרט שאפשר לוותר עליו (״דני קנה מחברת אתמול״ — אפשר למחוק את ״אתמול״), ואילו המושא חיוני להבנת הפעולה.
מושא ישיר
מושא ישיר מתחבר לפועל ישירות, בלי מילת יחס באמצע. מוצאים אותו בשאלה ״את מה?״ או ״את מי?״: ״אכלתי תפוח״ — מה אכלתי? תפוח. ״ציירה ציור״ — מה ציירה? ציור.
כשהמושא הישיר מיודע — עם ה׳ הידיעה, שם פרטי או כינוי שייכות — באה לפניו המילה ״את״: ״אכלתי את התפוח״, ״פגשתי את יונתן״, ״סידרתי את חדרי״. כשהמושא אינו מיודע, אין ״את״: ״אכלתי תפוח״. ״את״ אינה מילת יחס רגילה אלא סימן שמראה שמגיע מושא ישיר מיודע.
כשהמושא הישיר הוא כינוי גוף, ״את״ נוטה: ״ראיתי אותו״, ״הזמנו אתכם״, ״המורה שיבחה אותנו״.
מושא עקיף
מושא עקיף מתחבר לפועל דרך מילת יחס שהפועל ״בוחר״ ולא משנה. אומרים ״עזר ל...״, ״חשב על...״, ״פחד מ...״, ״השתמש ב...״, ״דיבר עם...״. אי אפשר להחליף את מילת היחס בלי לשבש את המשפט: לא אומרים ״פחדתי על הכלב״ במשמעות של ״פחדתי מהכלב״.
מוצאים את המושא העקיף בשאלה שכוללת את אותה מילת יחס: ״במה השתמשתי?״ — ״במחשב״. ״למי עזרתי?״ — ״לאמא״. ״על מה חשבתי?״ — ״על הטיול״.
לפועל אחד יכולים להיות גם מושא ישיר וגם מושא עקיף: ״נתתי את הספר לנועה״ — ״את הספר״ הוא מושא ישיר, ו״לנועה״ הוא מושא עקיף.
מושא עקיף או תיאור?
מילות יחס מופיעות גם בתיאורים, ולכן צריך לבדוק. ״חשבתי על הטיול״ — הפועל ״חשב״ דורש ״על״, והשאלה היא ״על מה חשבתי?״, לכן זה מושא עקיף. ״ישבתי על הכיסא״ — כאן השאלה הטבעית היא ״איפה ישבתי?״, ואפשר גם ״ישבתי ליד הכיסא״ או ״ישבתי מתחת לעץ״, לכן זה תיאור מקום.
הכלל המעשי: אם מילת היחס קבועה ונדרשת בגלל הפועל, ואת החלק אפשר לשאול רק בעזרתה — זה מושא עקיף. אם החלק עונה על איפה, מתי, איך או למה — זה תיאור.
עוד דוגמאות
מושא ישיר יכול להיות גם שם פועל: ״רציתי לשחק״ — מה רציתי? לשחק. ״אני אוהבת לצייר״ — מה אני אוהבת? לצייר.
כדאי להכיר פעלים נפוצים שדורשים מילת יחס קבועה, כי בהם קל לטעות: האמין ב־, התגעגע ל־, השתתף ב־, ויתר על־, נזהר מ־. מי שזוכר את הזוגות האלה כותב נכון יותר ומזהה מושא עקיף בקלות.

