מה עושות מילות היחס?
במשפט ״הכלב ישן על השטיח ליד הדלת״, המילים ״על״ ו״ליד״ מספרות איפה הכלב נמצא ביחס לשטיח ולדלת. במשפט ״נתתי מתנה לאחי״, המילה ״ל״ מראה למי הגיעה המתנה. אלה מילות יחס.
מילות יחס נפוצות: ב, ל, מ, את, של, עם, אצל, על, אל, ליד, בשביל, בגלל, אחרי, לפני. חלקן קצרות כל כך שהן אות אחת שמצטרפת למילה הבאה: בבית, לגן, מהים.
נטייה: מילת יחס פוגשת גוף
במקום לומר ״ל אני״ או ״של הוא״, מחברים את מילת היחס עם הגוף למילה אחת. זה נקרא ״נטייה״. הנה שתי נטיות חשובות:
ל: לי, לך (לאתה ולאת), לו, לה, לנו, לכם, לכן, להם, להן. של: שלי, שלך, שלו, שלה, שלנו, שלכם, שלכן, שלהם, שלהן.
שימו לב: ״לכם״ ו״שלכם״ פונים לזכר או לקבוצה מעורבת, ו״לכן״ ו״שלכן״ פונים רק לנקבות. ״להם״ ו״שלהם״ מדברים על זכרים או על קבוצה מעורבת, ו״להן״ ו״שלהן״ — רק על נקבות.
אצל, עם ואת
אצל: אצלי, אצלך, אצלו, אצלה, אצלנו, אצלכם, אצלכן, אצלם, אצלן. עם: איתי, איתך, איתו, איתה, איתנו, איתכם, איתכן, איתם, איתן.
את (שבאה לפני מושא מיודע, כמו ״ראיתי את הסרט״): אותי, אותך, אותו, אותה, אותנו, אתכם, אתכן, אותם, אותן. שימו לב שב״אתכם״ ו״אתכן״ אין ו — כותבים ואומרים ״אתכם״, ולא ״אותכם״.
עוד מילת יחס שימושית היא ב: בי, בך, בו, בה, בנו, בכם, בכן, בהם, בהן. למשל: ״אני סומך עליך ובוטח בך״.
טעויות נפוצות ואיך להימנע מהן
בדיבור שומעים לפעמים ״אצלהם״, ״איתהם״ או ״אותכם״. הצורות התקניות הן ״אצלם״, ״איתם״ ו״אתכם״. כדאי לחזור עליהן בקול כמה פעמים עד שהן נשמעות טבעיות: ״היינו אצלם בשבת״, ״שיחקנו איתם בחצר״, ״אנחנו מזמינים אתכם למסיבה״.
טעות נוספת היא ״לכן״ כשפונים לקבוצה של בנים, או ״להן״ כשמדברים על בנים. כאשר בקבוצה יש גם בנים וגם בנות, משתמשים בצורת הזכר: ״אמרתי לכם, ילדים וילדות, להביא כובע״.
פעלים שבאים עם מילת יחס קבועה
יש פעלים שמילת היחס שלהם קבועה, וכדאי להכיר אותם כזוג: מחכה ל־ (״אני מחכה לך״), שומר על (״שמרתי על אחי״), סומך על (״אפשר לסמוך עליה״), מאמין ב־ (״אני מאמין בך״), פוחד מ־ (״הוא פוחד מכלבים״), עוזר ל־ (״עזרתי לסבתא״).
טעות נפוצה היא ״עזרתי אותו״. הפועל ״לעזור״ בא עם ל־, ולכן הצורה התקנית היא ״עזרתי לו״. כשאתם לא בטוחים איזו מילת יחס מתאימה לפועל, נסו להיזכר במשפט מוכר מהספרים או בדקו במילון.
יש גם פעלים שאפשר להשתמש בהם עם יותר ממילת יחס אחת, ואז המשמעות משתנה. ״כתבתי לו״ פירושו ששלחתי לו מכתב או הודעה, ו״כתבתי עליו״ פירושו שהוא היה הנושא של מה שכתבתי. ״דיברתי איתו״ הוא שיחה בין שניים, ו״דיברתי עליו״ פירושו שהוא היה הנושא של השיחה. מילת יחס אחת קטנה יכולה לשנות את כל הסיפור.