🧱 משפט פשוט ומשפט מורכב

נושא ונשוא

הנושא הוא מי שהמשפט מדבר עליו. מוצאים אותו בשאלה ״מי?״ או ״מה?״: ״הילדים שיחקו בחצר״ — מי שיחקו? הילדים. הנשוא הוא מה שנאמר על הנושא, ולרוב הוא הפועל: מה עשו הילדים? שיחקו.

הנשוא לא חייב להיות פועל. במשפט ״הים כחול״ הנושא הוא ״הים״ והנשוא הוא ״כחול״ — מה נאמר על הים? שהוא כחול. וב״אבא שלי רופא״ הנשוא הוא ״רופא״.

הנושא לא תמיד בא ראשון. ב״בבוקר יצאו הילדים לטיול״ הנושא הוא ״הילדים״, אף שהוא באמצע. וב״ירד גשם״ הנושא הוא ״גשם״ והנשוא הוא ״ירד״. לכן לא מחפשים את המילה הראשונה, אלא שואלים: על מי או על מה מדובר?

משפט פשוט

משפט פשוט הוא משפט שיש בו זוג אחד של נושא ונשוא. הוא יכול להיות קצר מאוד, כמו ״החתול ישן״, או ארוך יותר, כמו ״החתול האפור של השכנים ישן כל הבוקר על הספה בסלון״. גם המשפט הארוך הוא פשוט, כי יש בו רק נושא אחד (החתול) ונשוא אחד (ישן). כל שאר המילים מוסיפות פרטים: איזה חתול, מתי ואיפה.

משפט מורכב

משפט מורכב בנוי ממשפט עיקרי ומפסוקית. הפסוקית היא חלק שיש בו נושא ונשוא משלו, אבל הוא לא יכול לעמוד לבד, כי הוא ״תלוי״ במשפט העיקרי. הפסוקית מתחילה במילה מחברת כמו ש, כאשר, אם או לפני ש.

דוגמאות: ״אמא אמרה שהעוגה מוכנה״ — ״שהעוגה מוכנה״ היא פסוקית. ״כאשר הגענו הביתה, התחיל לרדת גשם״ — ״כאשר הגענו הביתה״ היא פסוקית. ״אם תסיים את השיעורים, נצא לגינה״ — ״אם תסיים את השיעורים״ היא פסוקית.

מבחן קל: נסו לקרוא את הפסוקית לבד. ״שהעוגה מוכנה.״ לא נשמע כמו משפט שלם, נכון? זה סימן שזו פסוקית, ושהמשפט כולו מורכב.

משפט מאוחה

יש גם משפט מאוחה: שני משפטים שכל אחד מהם יכול לעמוד לבד, ומחברים אותם במילת קישור כמו ו, אבל, או, לכן. ״רציתי לצאת, אבל ירד גשם״ — ״רציתי לצאת״ הוא משפט שלם, וגם ״ירד גשם״ הוא משפט שלם.

ההבדל בין מורכב למאוחה: במאוחה שני החלקים שווים במעמדם, ובמורכב חלק אחד (הפסוקית) תלוי בחלק האחר. ידיעת סוגי המשפטים עוזרת לכתוב בצורה מגוונת: לפעמים משפט קצר ופשוט חזק יותר, ולפעמים משפט מורכב מסביר טוב יותר את הקשר בין הדברים.

ומה עוד יש במשפט?

מלבד הנושא והנשוא, במשפט יש לעתים קרובות חלקים שמוסיפים פרטים. במשפט ״דנה קראה ספר בספרייה״: ״דנה״ היא הנושא, ״קראה״ היא הנשוא, ״ספר״ הוא מושא — הוא עונה על השאלה ״את מה קראה?״, ו״בספרייה״ הוא תיאור מקום — הוא עונה על ״איפה?״.

יש גם תיאור זמן, שעונה על ״מתי?״ (״בבוקר״, ״אתמול״), ותיאור אופן, שעונה על ״איך?״ (״בשקט״, ״במהירות״). החלקים האלה לא משנים את סוג המשפט: ״דנה קראה אתמול בשקט ספר בספרייה״ הוא עדיין משפט פשוט.