אותיות השימוש: מש״ה וכל״ב

לשון · לכיתות ב׳–ד׳

אותיות השימוש הן שבע אותיות שאפשר להצמיד לתחילת מילה כדי להוסיף לה משמעות: מ, ש, ה, ו, כ, ל, ב. כדי לזכור אותן אומרים ״משה וכלב״, ובכתיבה מקצרים: מש״ה וכל״ב.

שבע אותיות קטנות עם תפקיד גדול

בעברית יש מילים קטנות מאוד, באורך של אות אחת, שלא עומדות לבד אלא נצמדות למילה שאחריהן. במקום לכתוב ״ו הילד״ כותבים ״והילד״, ובמקום ״ב בית״ כותבים ״בבית״. האותיות האלה נקראות ״אותיות השימוש״, כי משתמשים בהן כדי לבנות משמעות חדשה בלי להמציא מילה חדשה.

קל לזכור אותן בעזרת שני שמות מהתנ״ך: משה וכלב. האותיות של ״משה״ הן מ, ש, ה, והאותיות של ״וכלב״ הן ו, כ, ל, ב. ביחד — שבע אותיות.

מה כל אות מוסיפה?

מ׳ פירושה ״מן״: ״מהגן״ פירושו מן הגן, ״מירושלים״ פירושו מן ירושלים. ש׳ מחברת חלק של משפט: ״הספר שקראתי״, ״אמרתי שאבוא״. ה׳ היא בדרך כלל ה׳ הידיעה, שאומרת שמדובר בדבר מסוים ומוכר: ״הכלב״.

ו׳ פירושה ״וגם״: ״אבא ואמא״, ״לחם וחמאה״. כ׳ פירושה ״כמו״: ״כאריה״ פירושו כמו אריה. ל׳ פירושה ״אל״ או ״בשביל״: ״לבית״, ״לסבתא״. ב׳ פירושה ״בתוך״ או ״בעזרת״: ״בכיתה״, ״במספריים״.

אפשר לחבר כמה אותיות שימוש יחד. במילה ״ומהבית״ יש שלוש: ו (וגם), מ (מן) ו־ה (הידיעה), ורק אחריהן מגיעה המילה ״בית״. במילה ״כשהגענו״ יש ש׳ אחרי כ׳, ושתיהן יחד יוצרות את ״כש״, שפירושה ״כאשר״.

מתי ה׳ הידיעה נעלמת?

כשאחת האותיות ב׳, כ׳ או ל׳ באה לפני ה׳ הידיעה, הה׳ ״נבלעת״ ולא נכתבת. לא כותבים ״בהבית״ אלא ״בבית״, ולא ״להים״ אלא ״לים״. הה׳ אמנם לא נראית, אבל המשמעות נשארת: ״בבית״ יכול להיות בבית מסוים שכולם מכירים.

לעומת זאת, אחרי מ׳, ש׳ ו־ו׳ הה׳ נשארת במקומה: ״מהבית״, ״שהבית״, ״והבית״. טיפ לזכירה: שלוש האותיות האחרונות של ״וכלב״ — כ, ל, ב — הן אלה שבולעות את הה׳.

אותיות שימוש ושורש

כשמחפשים שורש, חשוב לזכור שאותיות השימוש אינן חלק ממנו. במילה ״ובשמחה״ מורידים קודם את ו׳ ו־ב׳, ונשארים עם ״שמחה״, שהשורש שלה ש־מ־ח. מי ששוכח להוריד את אותיות השימוש עלול לחשוב בטעות שהשורש מתחיל ב־ו׳ או ב־ב׳.

מצד שני, לא כל ב׳ או מ׳ בתחילת מילה היא אות שימוש. במילה ״בית״ הב׳ שייכת למילה עצמה, ובמילה ״מלך״ המ׳ היא חלק מהשורש מ־ל־ך. הדרך לבדוק: מורידים את האות ושואלים אם נשארה מילה הגיונית שהאות רק הוסיפה לה משמעות. ״בבית״ בלי ב׳ הוא ״בית״, אבל ״בית״ בלי ב׳ הוא כבר לא מילה.

אותיות השימוש בקריאה ובכתיבה

כשקוראים מילה ארוכה, כדאי לנסות לזהות את אותיות השימוש שבתחילתה. ״וכשהגענו״ נראית ארוכה ומסובכת, אבל אם מפרקים אותה מקבלים ״ו״ (וגם), ״כש״ (כאשר) ו״הגענו״. פתאום הכול ברור: ״וכאשר הגענו״.

בכתיבה, הטעות הנפוצה היא להפריד את אות השימוש מהמילה, כמו ״ו אז״ או ״ל בית״. אות שימוש לעולם לא עומדת לבד. ועוד פרט קטן: כשאות שימוש באה לפני מספר שכתוב בספרות, מוסיפים ביניהם קו מפריד קטן, כמו ״ב־5 בבוקר״ או ״ל־3 ילדים״.

✅ חידון: אותיות השימוש: מש״ה וכל״ב

1. איזו מהאותיות הבאות איננה אות שימוש?

2. מה פירוש האות כ׳ במילה ״כאריה״?

3. איך כותבים נכון ״ב + הבית״?

4. איך כותבים נכון ״מ + הבית״?

5. כמה אותיות שימוש יש בתחילת המילה ״ומהבית״?

6. מה השורש של ״ובשמחה״?

7. באיזו מילה הב׳ הראשונה איננה אות שימוש?

8. מה פירוש האות מ׳ במילה ״מירושלים״?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

📘 מושגים מהשיעור

💬 שאלות לשיחה

  1. נסו לכתוב משפט אחד שיש בו כמה שיותר מילים עם אותיות שימוש. כמה הצלחתם להכניס?
  2. למה לדעתכם נוח לעברית להצמיד מילים קטנות למילה שאחריהן במקום לכתוב אותן בנפרד?
  3. מצאו בספר שאתם קוראים שלוש מילים שמתחילות ב־ב׳: באילו מהן הב׳ היא אות שימוש, ובאילו היא חלק מהמילה?

📖 קטע קריאה בנושא: ✏️ המשפחה של כ־ת־ב

נועה קיבלה מחברת חדשה. היא רצתה לכתוב בה מכתב לסבתא, שגרה רחוק.

נועה ישבה ליד השולחן וכתבה: "סבתא , אני . בשבת אבוא אלייך עם ספר חדש."

אחר כך שמה את המכתב . על כתבה את של סבתא, בכתב יפה וגדול.

אבא הסתכל ואמר: "שמת לב? במילים מכתב, וכתבה יש אותן שלוש אותיות: כ, ת, ב. זה שלהן, והן משפחה אחת של מילים."

נועה חשבה רגע וחייכה: "ועכשיו אני כותבת. אז גם אני חלק מהמשפחה!"

📖 מילון הקטע
  • מתגעגעת — מרגישה חוסר ורוצה לראות שוב
  • יקרה — אהובה וחשובה
  • מעטפה — שקית נייר ששמים בה מכתב
  • כתובת — שם הרחוב, מספר הבית והעיר
  • שורש — האותיות שמשותפות למשפחת מילים

שאלות

1. למי כתבה נועה מכתב?
2. מה כתבה נועה על המעטפה?
3. מה השורש של המילה "מכתב"?
4. איזו מילה לא שייכת למשפחה של כ־ת־ב?
5. כתבו עוד מילה אחת מהמשפחה של כ־ת־ב, ומשפט קצר איתה.

עוד שיעורים בלשון

לכל 48 השיעורים בלשון ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

למה קוראים להן מש״ה וכל״ב?

כי האותיות מ, ש, ה, ו, כ, ל, ב יוצרות את המילים ״משה וכלב״, שקל לזכור. הגרשיים מראים שזה קיצור.

האם ש׳ היא תמיד אות שימוש?

לא. ב״שהגענו״ הש׳ היא אות שימוש, אבל ב״שמש״ או ב״שולחן״ היא חלק מהמילה עצמה.

מתי ה׳ הידיעה נעלמת?

כשלפניה באות האותיות ב׳, כ׳ או ל׳. למשל ״לים״ במקום ״להים״ ו״בגן״ במקום ״בהגן״.

שווה להסתכל גם על לשון עברית, ולומדים.

האם זה עזר?
גננות, מורות והורים: איזה דף חסר לכם?כל שבוע אנחנו מכינים את מה שהכי מבקשים. בחינם.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ