הדפסה לפני הדפוס
הרעיון להדפיס — כלומר למרוח צבע על משטח עם בליטות ולהצמיד אליו נייר — ישן מאוד. בסין הדפיסו כבר לפני יותר מ־1,200 שנה בעזרת גלופות עץ: חורטים עמוד שלם על לוח עץ, מורחים דיו ומדפיסים. אחד הספרים המודפסים העתיקים שיש להם תאריך הוא ״סוטרת היהלום״, ספר בודהיסטי סיני משנת 868 לספירה. גם הנייר עצמו הומצא בסין, מאות שנים קודם לכן.
לגלופת עץ יש חיסרון גדול: כל עמוד צריך לחרוט מחדש. אם יש טעות באות אחת — חורטים לוח חדש. ואם רוצים ספר אחר, צריך להתחיל הכול מהתחלה. הפתרון היה רעיון גאוני: לא לחרוט עמודים, אלא אותיות בודדות שאפשר לסדר שוב ושוב בצירופים שונים — אותיות נפרדות, או בשמן המקצועי ״אותיות דפוס מטלטלות״.
בי שנג וקוריאה — האותיות הנפרדות הראשונות
לפי כתביו של המלומד הסיני שן קואו, אומן בשם בי שנג המציא בסין, בערך בשנת 1040, אותיות נפרדות מחימר שרוף. הוא סידר אותן על לוח מתכת, הדפיס, ואחר כך פירק ושימש בהן שוב. אבל בכתב הסיני יש אלפי סימנים שונים, ולכן מלאכת הסידור הייתה קשה, והשיטה לא החליפה את גלופות העץ.
בקוריאה התקדמו צעד נוסף ויצקו אותיות ממתכת. הספר העתיק ביותר שנשמר ושהודפס באותיות מתכת נפרדות הוא ספר בודהיסטי קוריאני שנקרא ״ג׳יקג׳י״, משנת 1377 — כ־75 שנה לפני גוטנברג. עותק שלו שמור היום בספרייה הלאומית של צרפת. כלומר, כשאומרים ״גוטנברג המציא את הדפוס״ — זה לא מדויק. הוא היה הראשון באירופה, ושיטתו היא שהתפשטה בכל העולם.
יוהנס גוטנברג במיינץ
יוהנס גוטנברג היה צורף מהעיר מיינץ שבגרמניה. בסביבות 1440–1450 הוא פיתח שיטה שלמה, שבה כל חלק היה המצאה קטנה בפני עצמו: תבנית יציקה ידנית שבעזרתה אפשר ליצוק במהירות אלפי אותיות מתכת זהות; סגסוגת מתכת שנמסה בקלות ומתקשה מהר; דיו על בסיס שמן שנדבק היטב למתכת; ומכבש — מכונה שלוחצת את הנייר אל האותיות, בהשראת מכבשים שבהם סחטו ענבים ושמן.
לאלף־בית הלטיני יש רק עשרות סימנים, ולכן הסידור היה מהיר בהרבה מאשר בסינית. הספר המפורסם ביותר של גוטנברג הוא התנ״ך הלטיני (״תנ״ך גוטנברג״), שהודפס בערך בשנים 1454–1455 בכ־180 עותקים, לפי ההערכות. פחות מחמישים מהם שרדו עד היום. גוטנברג עצמו לא התעשר — הוא הסתכסך עם השותף שמימן אותו, ואיבד חלק גדול מבית הדפוס.
איך הדפוס שינה את העולם
בתוך חמישים שנה פעלו מאות בתי דפוס באירופה, והודפסו מיליוני ספרים. ספרים נעשו זולים יותר, ויותר אנשים למדו לקרוא. מדענים יכלו להדפיס את התגליות שלהם ולשלוח אותן לחוקרים בארצות אחרות, ולכן המדע התקדם מהר יותר. גם רעיונות חדשים בדת ובפוליטיקה התפשטו במהירות שלא הייתה לפני כן.
הדפוס הגיע מהר גם לספרים בעברית: כבר במאה ה־15 הודפסו ספרים עבריים באיטליה, ובהם פירוש רש״י לתורה (1475). כל ספר שאתם קוראים היום, וגם המחשבה שידע צריך להיות פתוח לכולם, הם במידה רבה הירושה של המהפכה הזאת. על ההשפעה של הדפוס על אירופה כולה אפשר לקרוא בשיעור ההיסטוריה.