קיבוע חנקן הוא תהליך שבו חיידקים לוקחים חנקן מהאוויר והופכים אותו לצורה שצמחים יכולים להשתמש בה.
כמעט שמונים אחוז מהאוויר הוא חנקן, אבל צמחים לא יכולים להשתמש בו ישירות. הם זקוקים לחנקן בצורה אחרת, מומסת באדמה, כדי לבנות חלבונים ולגדול.
בשורשי הקטניות יש גושים קטנים, ״פקעיות״, שבתוכם חיים חיידקים מיוחדים. החיידקים מקבעים חנקן ומעבירים אותו לצמח, והצמח נותן להם סוכרים — שותפות שבה שני הצדדים מרוויחים.
כשהצמח מת ומתפרק, חלק מהחנקן נשאר באדמה. לכן חקלאים זורעים קטניות אחרי דגנים, ב״מחזור זרעים״, וכך צריך פחות דשן.
💡 איך זוכרים? חיידקים בשורשי הקטניות הופכים חנקן מהאוויר ל״מזון״ לצמח.
1. מי מקבע את החנקן בשורשי הקטניות?
2. מה מקבלים החיידקים מהצמח?
3. למה זורעים קטניות אחרי חיטה?
איך זוכרים מה זה קיבוע חנקן?
חיידקים בשורשי הקטניות הופכים חנקן מהאוויר ל״מזון״ לצמח.
אילו מושגים קשורים לקיבוע חנקן?
קטנית, אפונה, פול. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
