המשמש גודל כבר אלפי שנים במרכז אסיה, ומשם עבר לאיראן, לארמניה ולאזור הים התיכון. הוא קרוב משפחה של השקד, של האפרסק ושל השזיף.
העץ פורח מוקדם, בסוף החורף, ולכן פרחיו רגישים לקרה. הפירות מבשילים בישראל בערך במאי וביוני. בגלל העונה הקצרה נוהגים לייבש משמשים, ומשמשים מיובשים הם מהפירות היבשים של ט״ו בשבט. ״במשמש״ — כך אומרים בעברית על דבר שקורה לזמן קצר, אולי בגלל העונה הקצרה של הפרי.
הצבע הכתום בא מבטא־קרוטן, כמו בגזר. את הגלעין לא שוברים ולא אוכלים את הזרע שבתוכו.