המילה ״לביבות״ מופיעה כבר בתנ״ך, בסיפור על תמר שהכינה לביבות. באשכנז הכינו בעבר לביבות גם מגבינה ומקמח, ואחרי שתפוחי האדמה נעשו נפוצים במזרח אירופה הם הפכו למרכיב העיקרי.
מגישים אותן עם רסק תפוחים או שמנת חמוצה. בקהילות אחרות מטגנים בחנוכה מאפים אחרים, כמו ספינג׳ במרוקו או בוניואלוס אצל דוברי לדינו, אבל הרעיון זהה: שמן לזכר הנס.
גירוד תפוחי אדמה ובצל דורש זהירות, ולכן ילדים עוזרים בערבוב ובהגשה, והמבוגרים אחראים על המגררת ועל השמן החם במחבת.
כשמנסים מאכל חדש, שואלים קודם אם יש בו מרכיב שאתם רגישים אליו, כמו ביצים, גלוטן או אגוזים, ומתחילים בטעימה קטנה. בישול עם סיר חם, שמן או סכין נעשה תמיד יחד עם מבוגר.