בניגוד לאלה הארץ־ישראלית, אלת המסטיק ירוקה כל השנה. היא עמידה מאוד ליובש ולרוח, ולכן נפוצה גם על כורכר ליד הים. הפירות הקטנים מאדימים ואחר כך מכהים, ומזינים ציפורים בחורף.
כשחותכים את הקליפה, יוצא ממנה שרף ריחני. באי היווני כיוס מגדלים זן מיוחד, ומהשרף שלו מכינים כבר מאות שנים מסטיק ותבלין — ומכאן השם. בישראל לא אוספים שרף מהשיחים בטבע.
בגינות משתמשים באלת המסטיק כגדר חיה ירוקה וחסכונית במים. השיחים מופרדים לזכרים ונקבות — רק לנקבות יש פירות.