העלים של אלון התבור רחבים יחסית, עם שיניים בשוליים, והוא משיר אותם בחורף (לפעמים רק בחלקם). הבלוטים שלו גדולים, ויושבים בכיפה עבה מכוסה קשקשים ארוכים — כך קל להבחין בינו לבין האלון המצוי.
עצים בודדים של אלון התבור יכולים לחיות מאות שנים ולהגיע לממדים מרשימים. רוב היערות שלו נכרתו לאורך הדורות לעצי הסקה ולפחם ופינו מקום לחקלאות, ונשארו מהם בעיקר שרידים, כמו בשמורת אלוני אבא, ברמת מנשה ובגליל התחתון.
השם ״התבור״ ניתן לו על שם הר התבור, שבסביבתו הוא נפוץ. הבלוטים הם מזון לחזירי בר, לעורבנים ולבעלי חיים אחרים. את הבלוטים לא אוכלים — הם מרים ומכילים חומרים שאינם טובים לנו.