בארצות קרות עצים נשירים משירים עלים בסתיו כדי לשרוד את החורף הקפוא. בישראל רוב הנשירים — כמו האלה הארץ־ישראלית, אלון התבור, הדולב, השקד והתאנה — משירים עלים בסתיו ובחורף, ומצמיחים אותם מחדש באביב.
לפני הנשירה העץ מפרק את הכלורופיל הירוק ומחזיר חומרים יקרים לענפים. אז מתגלים צבעים צהובים וכתומים שהיו בעלה כל הזמן, ובחלק מהעצים נוצרים גם צבעים אדומים חדשים — כמו השלכת האדומה של האלה.
יש גם עצים שמשירים עלים דווקא בקיץ היבש, כדי לחסוך מים. ויש עצים ״נשירים למחצה״, שמאבדים חלק מהעלים, תלוי בשנה ובמקום.