היידן נולד בכפר קטן באוסטריה, שר כילד במקהלה בווינה, ובמשך כשלושים שנה עבד בשירות משפחת הנסיכים אסטרהאזי, בארמון רחוק מהעיר. שם הייתה לו תזמורת משלו, והוא יכול היה לנסות בה רעיונות חדשים. הוא כתב 104 סימפוניות ודפוס הארבעה פרקים שלהן נעשה הדגם לסימפוניה הקלאסית.
היידן היה ידוע בחוש ההומור שלו. ב״סימפוניית ההפתעה״ (מספר 94) יש פרק שקט ורך, ופתאום — מכה חזקה של כל התזמורת, כדי להעיר את מי שנרדם. בסימפוניית ״הפרידה״ הנגנים עוזבים את הבמה אחד אחד בסוף, כרמז לנסיך שהם רוצים לחזור הביתה. הוא היה חבר של מוצרט, ולימד לזמן מה את בטהובן הצעיר.