באך נולד באייזנאך שבגרמניה למשפחה של מוזיקאים, והתייתם בגיל צעיר. הוא עבד כנגן עוגב ומנהל מוזיקה בכמה ערים, ומשנת 1723 ועד מותו היה החזן והמורה למוזיקה של כנסיית תומאס בלייפציג. היו לו עשרים ילדים, וכמה מבניו נעשו מלחינים מפורסמים בעצמם.
באך כתב יותר מאלף יצירות: מוזיקה לעוגב ולצ׳מבלו, קנטטות למקהלה, ״הקונצ׳רטים הברנדנבורגיים״, סוויטות לצ׳לו, ו״הפסנתר המושווה״ — מחזור של 48 פרלודים ופוגות. בחייו היה מוכר בעיקר כנגן עוגב, ואחרי מותו נשכח במידה רבה. ב־1829 ניצח פליקס מנדלסון על יצירה גדולה שלו, ״הפסיון כמתי״, ועורר מחדש את ההתעניינות בו.