הערים הן חלוצה, ממשית, עבדת ושבטה, ולצידן מבצרים ותחנות דרך. השיירות של הגמלים עברו מפטרה, דרך הערבה והנגב, עד עזה. הלבונה והמור — שרפים ריחניים של עצים — היו יקרים מאוד, ושימשו לקטורת במקדשים ולבשמים ברחבי האימפריה הרומית. ממשית ועבדת השתמרו היטב, ואפשר לטייל ברחובות שלהן.
הנבטים היו מומחים לחיים במדבר. הם בנו סכרים קטנים בוואדיות, תעלות שאספו את מי הגשם מהמדרונות, ובורות מים חצובים, וכך גידלו גפנים ועצי פרי בנגב, שבו יורד מעט מאוד גשם. בשבטה ובעבדת רואים גם כנסיות מהתקופה הביזנטית. בעבדת יש היום חווה שמשחזרת את שיטות החקלאות העתיקות.