כל הכלבים בעולם — מהצ׳יוואווה הזעיר ועד הדני הענק — שייכים לאותו מין. ההבדלים ביניהם נוצרו כי במשך מאות ואלפי שנים בני אדם בחרו להרביע כלבים עם תכונות שרצו: כלב שרץ מהר לציד, כלב שאוסף כבשים, כלב שנובח כששומע זר, או כלב קטן שנעים להחזיק על הברכיים.
מועדוני כלבים בעולם כותבים לכל גזע ״תקן״ — תיאור של המראה והאופי האופייניים לו. ארגון הכלבנות הבינלאומי מכיר ביותר משלוש מאות גזעים ומחלק אותם לעשר קבוצות לפי התפקיד והמוצא: כלבי רועים, טרייר, כלבי ציד, כלבי לוויה ועוד.
חשוב לזכור שגזע מספר רק חלק מהסיפור. בתוך כל גזע יש כלבים רגועים יותר ופחות, חברותיים יותר ופחות, והאופי של כל כלב תלוי גם בגידול, באילוף ובחוויות שעבר. כלב מעורב, בלי גזע מוגדר, יכול להיות חבר נאמן בדיוק כמו כלב גזעי.