כלב מעורב יכול להיות קטן או גדול, עם פרווה קצרה או ארוכה, ובכל צבע. לפעמים רואים בו סימנים של גזע מסוים — אוזניים של רועה, זנב של שפיץ — ולפעמים הוא ייחודי לגמרי. בישראל רבים מהכלבים המעורבים נושאים בתוכם גם ״קצת כנעני״ מהכלבים המקומיים.
אין כלב ״פחות שווה״ בגלל שאין לו גזע. כלבים מעורבים יכולים להיות נאמנים, חכמים, משעשעים ואוהבים בדיוק כמו כלבים גזעיים. האופי של כל כלב תלוי בגנים, אבל גם בגידול, באילוף ובחוויות. היתרון הגדול: אפשר לאמץ אחד כזה ממקלט ולתת לו בית.
כשמאמצים כלב מעורב בוגר, כבר יודעים איך הוא נראה ומה האופי שלו, והצוות במקלט יכול לספר אם הוא רגוע, אוהב ילדים או מסתדר עם חתולים. כשמאמצים גור, קשה לדעת בדיוק כמה יגדל — כדאי לשאול את הצוות ואת הווטרינר.