הביישון קרוב למלטז ולכלבים לבנים אחרים מאזור הים התיכון. מלחים נשאו כלבים כאלה בספינות, ובהמשך הם נעשו אהובים בחצרות של אצילים באיטליה ובצרפת. אחר כך הופיעו גם בקרקסים וברחובות, שם הופיעו עם הבעלים שלהם והראו טריקים.
השם ״פריזה״ בצרפתית פירושו ״מתולתל״. הפרווה הכפולה והמתולתלת נושרת מעט, אבל היא גדלה כל הזמן, ולכן צריך לסרק אותה הרבה ולספר אותה מדי כמה שבועות. בלי טיפול נוצרים בה קשרים שמכאיבים לכלב.
הביישון נוטה להיות שמח, חברותי ושובב, ואוהב ללמוד טריקים בעזרת פרסים. הוא לא אוהב להישאר לבד שעות ארוכות. גם הוא כלב קטן שצריך לטפל בו בעדינות, ולתת לו טיולים קצרים ומשחקים כל יום.