לפי הסיפור המקובל, נזיר צרפתי בשם האח קלמנט, שעבד בגן של בית יתומים במנזר ליד העיר אוראן באלג׳יריה, מצא את העץ ופיתח אותו בתחילת המאה ה־20. משם התפשטה הקלמנטינה לספרד, למרוקו ולכל אגן הים התיכון.
המנדרינות הן אחת משלוש ״אמהות״ ההדרים, ומוצאן בדרום סין. בישראל ״קלמנטינה״ הפכה לשם כללי לכל הדרים הקטנים והקלים לקילוף, אף שיש הרבה זנים שונים.
הקלמנטינות הן הראשונות להבשיל בעונת ההדרים — כבר בסתיו — וממשיכות לאורך החורף. הן אהובות במיוחד בארגז האוכל של ילדים, כי קל לקלף אותן בלי סכין.

