במוזיקה קלאסית ובמארשים ההטעמה נופלת לרוב על 1 ו־3. ברוק, בפופ, בר־אנד־בי ובהיפ־הופ ההטעמה ״עוברת״ ל־2 ול־4, והקיק נשאר על 1 ו־3. השילוב הזה — ״בום־טק־בום־טק״ — הוא אחד הדפוסים המוכרים ביותר במוזיקה הפופולרית.
הבאק־ביט התבסס במוזיקה האפרו־אמריקנית — בגוספל, בריתם אנד בלוז ובג׳אז — ומשם עבר לרוקנרול בשנות ה־50. כשקהל מוחא כפיים יחד בהופעה, הוא בדרך כלל מוחא על 2 ו־4, כלומר על הבאק־ביט.

