גרוב הוא התחושה הקצבית של שיר — השילוב בין תופים, בס וכלים אחרים שגורם לגוף לרצות לזוז. אומרים ״יש לשיר גרוב״ כשהקצב ״יושב טוב״.
גרוב אינו רק המהירות ולא רק התווים. הוא נוצר מהדרך שבה הנגנים מנגנים יחד: כמה חזק כל צליל, אם הוא קצת מוקדם או קצת מאוחר, ואיפה יש שקט. מתופף ובסיסט שמקשיבים זה לזה ״נועלים״ את הגרוב — הקיק והבס נעים כאחד.
לכל סגנון יש גרוב אופייני: הגרוב המתנדנד של הג׳אז, הגרוב הקופצני של הפאנק, הגרוב הרגוע של הרגאיי. בעמוד סגנונות מוזיקה באתר אפשר לשמוע גרוב של תופים בכל סגנון. גם בביט ממוחשב מנסים ליצור גרוב, למשל בעזרת סווינג ושינויי עוצמה קטנים.
💡 איך זוכרים? גרוב = ״התחושה״ של הקצב, מה שגורם לזוז.