לכל טימפנון יש דוושה: כשהנגן לוחץ עליה, העור נמתח והצליל עולה; כשהוא משחרר, הצליל יורד. בתזמורת יש בדרך כלל ארבעה או חמישה טימפני בגדלים שונים, והנגן — ה״טימפניסט״ — מכוון אותם לפני כל קטע ולפעמים גם תוך כדי נגינה, כשהוא מצמיד אוזן לעור ומקיש בעדינות.
מכים בטימפני במקלות עם ראש רך מלבד. הם יכולים לרעום כמו סערה בתיפוף מהיר, או להקיש מכה אחת שקטה ומתוחה. הטימפני הגיעו לתזמורות האירופיות מתופי רכיבה של פרשים, וכבר באך והנדל השתמשו בהם יחד עם חצוצרות בקטעים חגיגיים.

