המרימבה היא כלי הקשה גדול עם לוחות עץ רחבים, ומתחת לכל לוח צינור תהודה שמעניק לה צליל עמוק, רך וחם.
המרימבה דומה לקסילופון, אבל הטווח שלה נמוך יותר, הלוחות רחבים יותר, ומכים בה במקלות עם ראש רך מצמר. כך הצליל שלה עגול ומתמשך. נגני מרימבה מחזיקים לעיתים קרובות שני מקלות בכל יד — ארבעה בסך הכול — כדי לנגן אקורדים, כמו בפסנתר.
שורשי המרימבה בכלים של אפריקה, שבהם נתלו דלעות מתחת ללוחות כתיבות תהודה. הכלי הגיע לאמריקה המרכזית, והתפתח שם — בגואטמלה המרימבה נחשבת לכלי הלאומי. במאה ה־20 נעשתה המרימבה גם כלי סולו בקונצרטים, ומלחינים רבים כתבו לה יצירות.
💡 איך זוכרים? מרימבה = קסילופון גדול ורך, צינורות תהודה, גואטמלה.
1. מה יש מתחת ללוחות המרימבה?
2. באיזו מדינה המרימבה היא הכלי הלאומי?
3. כמה מקלות מחזיקים לעיתים נגני מרימבה?
איך זוכרים מה זה מרימבה?
מרימבה = קסילופון גדול ורך, צינורות תהודה, גואטמלה.
אילו מושגים קשורים למרימבה?
קסילופון, גלוקנשפיל, ג׳מבה. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
