מנגנים בג׳מבה בעמידה או בישיבה, כשהתוף מוטה מעט. יש לו שלושה צלילים עיקריים: ״בס״ — מכה בכף יד מלאה במרכז, צליל עמוק; ״טון״ — מכה של האצבעות ליד השפה, צליל עגול; ו״סלאפ״ — מכה חדה ומצליפה בשפה. העור נמתח בחבלים שמלופפים סביב התוף.
הג׳מבה מקורו במערב אפריקה, באזורים של מאלי, גינאה וחוף השנהב של היום, שם ניגנו בו בחגיגות, בטקסים ובריקודים — בדרך כלל כמה מתופפים יחד, כשכל אחד מנגן קצב אחר. במאה ה־20 הוא התפשט לכל העולם, ובישראל פופולריים ״מעגלי תיפוף״ שבהם יושבים במעגל ומתופפים יחד.