יונקים בים
לווייתנים ודולפינים נושמים אוויר בריאות. הם עולים לפני המים ונושמים דרך נחיר בראש הגוף — ה״נשפה״. כשהם נושפים, אוויר חם ולח יוצא החוצה ונראה כמו מזרקה. לפני צלילה הם לוקחים נשימה עמוקה, וחלק מהם יכולים להישאר מתחת למים יותר משעה.
כמו כל היונקים, הם מניקים את הגורים בחלב שמן מאוד, והגור נשאר עם אמו זמן רב. במקום פרווה יש להם שכבת שומן עבה מתחת לעור שנקראת ״לשד״, והיא שומרת על החום. את הזנב הם מניעים למעלה ולמטה, ולא מצד לצד כמו דגים.
מזיפות או שיניים
יש שתי קבוצות של לווייתנאים. לווייתני המזיפות, כמו הלווייתן הכחול ולווייתן הגבן, אין שיניים. בפה שלהם תלויות לוחות ארוכים שנקראים מזיפות, והם משמשים כמסננת: הלווייתן לוגם כמות ענקית של מים, דוחק אותם החוצה, והמזון הקטן — קריל ודגים קטנים — נשאר בפנים.
לווייתני השיניים צדים דגים ודיונונים אחד־אחד. לקבוצה הזו שייכים כל הדולפינים, הראשתן (לווייתן הזרע) והאורקה. האורקה היא בעצם הדולפין הגדול ביותר. הראשתן צולל לעומקים גדולים מאוד, לעתים יותר מקילומטר, כדי לצוד דיונונים.
הלווייתן הכחול
הלווייתן הכחול הוא בעל החיים הגדול ביותר שידוע שחי אי פעם. אורכו יכול להגיע לכשלושים מטרים, ומשקלו ליותר ממאה טון — כמו עשרות פילים. הלב שלו לבדו שוקל מאות קילוגרמים, והקול שלו נשמע למרחקים עצומים מתחת למים.
למרות גודלו העצום, הוא ניזון בעיקר מקריל — סרטנים זעירים באורך של כמה סנטימטרים. במאה העשרים ציד לווייתנים כמעט הכחיד אותו. מאז שנות השמונים, כשרוב המדינות הפסיקו את הציד המסחרי, אוכלוסייתו מתאוששת לאט, אבל הוא עדיין מין בסכנה.
מדברים בצלילים
דולפינים ולווייתני שיניים משתמשים בהד: הם משמיעים נקישות מהירות, והצליל חוזר מהדגים ומהסלעים. לפי ההד הם יודעים מה המרחק, הגודל ואפילו הצורה של מה שלפניהם — גם במים עכורים. זו אותה שיטה שבה משתמשים העטלפים באוויר.
דולפינים חיים בקבוצות, משחקים, מלמדים זה את זה ומשתמשים בשריקות כדי לתקשר. לכל דולפין יש שריקה אישית שמשמשת כמו שם. גם לווייתני הגבן מפורסמים ב״שירים״ ארוכים שהזכרים שרים, והשירים משתנים מעט משנה לשנה.
לווייתנאים ליד ישראל
בים התיכון מול חופי ישראל חיים דולפינים, והנפוץ שבהם הוא הדולפינן המצוי. לפעמים אפשר לראות להקות מסירת דייגים או מהחוף. מדי פעם נצפים גם לווייתנים גדולים, כמו לווייתן הסנפיר והראשתן, ובשנים האחרונות חוקרים ישראלים מתעדים אותם כדי ללמוד עליהם.
הסכנות לדולפינים ולווייתנים הן רשתות דיג, פסולת פלסטיק שהם בולעים, רעש של ספינות שמבלבל את ההד שלהם, והתנגשות בספינות. אם רואים דולפין או לווייתן שנפלט לחוף, לא מושכים אותו למים ולא נוגעים — מודיעים מיד לרשות הטבע והגנים.