סנפירי החזה של הגבן ארוכים במיוחד — כשליש מאורך הגוף. הוא קופץ לפעמים כולו מעל המים ונופל בהתזה ענקית, ומדענים עדיין חוקרים למה: אולי כדי לתקשר, אולי כדי להיפטר מטפילים, ואולי סתם בשביל הכיף.
הזכרים שרים שירים מורכבים שנמשכים דקות ארוכות וחוזרים שוב ושוב. כל הזכרים באזור שרים שיר דומה, והשיר משתנה בהדרגה משנה לשנה. כדי לאכול, קבוצת גבנים לפעמים שוחה במעגל מתחת ללהקת דגים ומשחררת בועות — ״רשת בועות״ שלוכדת את הדגים — ואז הם עולים בפה פתוח.
הגבנים נודדים למרחקים גדולים בין מים קרים עשירים במזון, שבהם הם אוכלים בקיץ, לבין מים חמים שבהם נולדים הגורים. אחרי שהציד המסחרי נעצר, רוב האוכלוסיות שלהם התאוששו.