כשצליל פוגע בעצם, חלק ממנו חוזר — כמו כשצועקים מול הר ושומעים הד. בעלי חיים שמשתמשים באיתור בהד משמיעים נקישות או צפצופים מהירים, ולפי הזמן שעד שההד חוזר ולפי הצורה שלו הם יודעים כמה רחוק העצם, כמה הוא גדול ואם הוא זז.
עטלפים אוכלי חרקים משמיעים צלילים גבוהים מאוד, שרובם מעבר לטווח השמיעה שלנו, ומצליחים לתפוס עש באוויר בחושך מוחלט. דולפינים משמיעים נקישות דרך איבר שומני במצח, ומוצאים דגים שמסתתרים בחול.
בני אדם חיקו את הרעיון בסונאר של ספינות ובחיישני חניה במכוניות. יש גם אנשים עיוורים שלמדו להשתמש בנקישות לשון כדי להבין את הסביבה.

