מה הופך חיה ליונק
השם ״יונק״ בא מהדבר החשוב ביותר: האימהות מייצרות חלב ומניקות את הגורים. החלב מכיל את כל מה שגור צריך כדי לגדול — חלבונים, שומן ונוזלים. לצד זה, לכמעט כל היונקים יש שיער או פרווה, גם אם רק מעט. לדולפין, למשל, יש כמה שערות זעירות על החרטום כשהוא נולד.
יונקים הם בעלי חיים בעלי ״דם חם״: הגוף שלהם מייצר חום ושומר על טמפרטורה קבועה, בערך כמו הגוף שלנו. לכן יונקים יכולים לחיות בקרח של הקוטב ובחום של המדבר. המחיר הוא שהם צריכים לאכול הרבה, כי ייצור החום דורש אנרגיה.
שלוש דרכים להביא גורים לעולם
רוב היונקים, כמו כלבים, פילים ובני אדם, מגדלים את העובר בתוך הרחם, עד שהוא מוכן להיוולד. הם נקראים יונקי שליה, על שם השליה שמזינה את העובר. אצל חלקם הגורים נולדים מוכנים כמעט לגמרי: עגל של ג׳ירפה עומד על רגליו כבר בתוך שעה בערך.
הכיסאים, כמו הקנגורו והקואלה, יולדים גור זעיר ולא מפותח, והוא ממשיך לגדול בתוך כיס על בטן האם. רוב הכיסאים חיים באוסטרליה ובאיים הסמוכים לה, ויש כמה גם ביבשת אמריקה. והכי מפתיעים הם מטילי הביצים: הברווזן והקיפודן של אוסטרליה מטילים ביצים, ובכל זאת מניקים את הגורים — לכן הם יונקים.
יונקים בכל מקום
יש יותר מ־6,000 מיני יונקים. העטלפים הם היונקים היחידים שיודעים לעוף באמת, בעזרת עור דק שנמתח בין אצבעות ארוכות. לווייתנים, דולפינים וכלבי ים חיים בים ונושמים אוויר. יש יונקים שחופרים מתחת לאדמה, כמו החולד, ויש שחיים כמעט כל חייהם על עצים, כמו העצלן.
קבוצה גדולה מאוד היא המכרסמים — עכברים, חולדות, סנאים ודורבנים. השיניים הקדמיות שלהם גדלות כל החיים, ולכן הם חייבים לכרסם כדי לשחוק אותן. קבוצה אחרת היא הפרימטים: קופים וקופי אדם, ובהם השימפנזה והגורילה. גם האדם שייך לפרימטים.
שיאנים בעולם היונקים
הלווייתן הכחול הוא בעל החיים הגדול ביותר שידוע לנו שחי אי פעם — גדול יותר מכל דינוזאור שנמצא. ביבשה, הפיל האפריקני הוא היונק הכבד ביותר, והג׳ירפה היא הגבוהה ביותר. הברדלס הוא היונק המהיר ביותר ביבשה, אבל הוא רץ במהירות שיא רק לזמן קצר.
בצד השני של הסולם יש יונקים זעירים, כמו חדפים ועטלפים קטנים, שמשקלם כמה גרמים בלבד. ליונקים קטנים יש לב שפועם מהר מאוד, והם צריכים לאכול כמעט כל הזמן כדי לא להתקרר. כך רואים שגודל הגוף משפיע על כל אורח החיים.
יונקים סביבנו
גם בישראל יש יונקים רבים: שפן הסלע שמשתזף על סלעים, היעל הנובי במדבר יהודה ובנגב, הצבי, התן, השועל, הקיפוד והדורבן. רובם פעילים בלילה, ולכן לא תמיד רואים אותם. אפשר למצוא את העקבות שלהם בחול או בבוץ אחרי גשם.
כשפוגשים יונק בר, שומרים מרחק ולא מאכילים אותו. אוכל של בני אדם יכול להזיק לחיות, וחיה שמתרגלת לבני אדם עלולה להיפגע. ולעולם לא נוגעים בחיה פצועה או מתה — מתקשרים לרשות הטבע והגנים או מספרים למבוגר.