מה זה הכחדה
מין נכחד כשהפרט האחרון שלו מת. אז הוא נעלם לתמיד, ושום מדע לא יחזיר אותו. במהלך ההיסטוריה של כדור הארץ נכחדו מינים רבים, לפעמים בגלל אירועים ענקיים, כמו ההכחדה שבה נעלמו הדינוזאורים הגדולים. אבל מדענים מזהירים שבימינו קצב ההכחדה מהיר בהרבה מהרגיל, ושהסיבה העיקרית היא פעילות של בני אדם.
דוגמה מפורסמת היא הדודו, ציפור גדולה שלא עפה וחיה באי מאוריציוס. אחרי שהגיעו לאי מלחים וחיות שהביאו איתם, היא נכחדה תוך פחות ממאה שנה, במאה השבע־עשרה. מאז, ״מת כמו הדודו״ הוא ביטוי לדבר שנעלם לתמיד.
הרשימה האדומה
הארגון הבינלאומי לשימור הטבע מפרסם את ״הרשימה האדומה״, שבה מדורגים מינים לפי מידת הסכנה: ״ללא חשש״, ״קרוב לסיכון״, ״פגיע״, ״בסכנה״, ״בסכנה חמורה״, ״נכחד בטבע״ ו״נכחד״. ״נכחד בטבע״ פירושו שהמין שורד רק בגני חיות ובמרכזי רבייה.
הרשימה עוזרת להחליט על מה להגן קודם. היא מתעדכנת כל הזמן: מינים שמצבם השתפר יורדים בדירוג, ואחרים עולים. גם בישראל יש ״ספר אדום״ שמדרג את בעלי החיים בארץ, ובו מינים כמו הנשר המקראי, הצבי הארץ־ישראלי וכמה מיני דו־חיים.
למה מינים בסכנה
הסיבה הגדולה ביותר היא הרס בתי גידול: יערות נכרתים, ביצות מיובשות ושטחים נבנים, והחיות נשארות בלי בית. סיבות נוספות הן ציד וסחר — למשל ציד פילים בשביל השנהב וקרנפים בשביל הקרן — זיהום, פלסטיק בים, והרעלות, כמו אלה שפוגעות בנשרים בישראל.
גם מינים פולשים מסוכנים: חתולים, חולדות או דגים שבני אדם הביאו למקום חדש, וטורפים או מתחרים במינים המקומיים. ושינויי אקלים משנים את הטמפרטורה והגשמים מהר יותר משבעלי חיים רבים מספיקים להסתגל. בדרך כלל כמה סיבות פועלות יחד.
סיפורי הצלחה
הראם הערבי, אנטילופה לבנה עם קרניים ישרות, נכחד בטבע בתחילת שנות השבעים. בעזרת גני חיות ותוכניות רבייה הוא הוחזר לטבע בכמה מדינות, ובהן ישראל, שבה הוא חי היום בערבה ובנגב. גם היחמור הפרסי, שנחשב בעבר כמעט נכחד, הובא לישראל, גודל בחי־בר כרמל ושוחרר לטבע בצפון.
בעולם, הפנדה הענקית הורדה בשנת 2016 מדרגת ״בסכנה״ ל״פגיע״, אחרי שנים של שמירה על יערות הבמבוק. הלווייתן הכחול מתאושש לאט מאז שהציד המסחרי נעצר. הסיפורים האלה מראים ששמירה עקבית מצליחה — אבל לוקחת עשרות שנים.
מה אנחנו יכולים לעשות
גם ילדים יכולים לעזור. לומדים ומספרים לאחרים על מינים בסכנה. שומרים על הטבע בטיולים: הולכים בשבילים ולא קוטפים פרחים מוגנים. לא קונים מזכרות שעשויות מחלקי בעלי חיים — קונכיות, אלמוגים, שנהב או עור של חיה מוגנת. מצמצמים שימוש בפלסטיק, ואוספים פסולת בחוף.
אפשר גם להשתתף במדע: יש מבצעי ספירת ציפורים, מעקב אחרי פרפרים ותיעוד בעלי חיים בעזרת אפליקציות של מדע אזרחי. כל תצפית שנרשמת עוזרת לחוקרים לדעת איפה המינים חיים ומה מצבם.