מי היו האבירים
ימי הביניים באירופה נמשכו בערך מנפילת רומא במערב, במאה החמישית, ועד המאה החמש־עשרה. בחלק גדול מהתקופה החברה הייתה בנויה כמו פירמידה: למעלה המלך, אחריו האצילים והאדונים, אחריהם האבירים, ובבסיס האיכרים, שרבים מהם היו צמיתים — קשורים לאדמה של האדון.
האביר היה לוחם רכוב על סוס, שקיבל מהאדון שלו אדמה או פרנסה, ובתמורה נשבע לו אמונים והתחייב להילחם בשבילו. סוס מלחמה, שריון וכלי נשק עלו הון, ולכן רק אנשים עם אדמה או עם פטרון עשיר יכלו להיות אבירים.
שלושה שלבים בדרך לאבירות
הדרך המקובלת לאבירות התחילה בילדות. בגיל שבע בערך נשלח בן ממשפחת אצילים לטירה של אדון אחר ושימש ״נער משרת״ (פאז׳): הוא הגיש אוכל, למד נימוסים, רכיבה ושימוש בחרב מעץ.
בגיל ארבע־עשרה בערך נעשה ל״נושא כלים״ (סקווייר): הוא עזר לאביר ללבוש שריון, טיפל בסוסים ובנשק, ואפילו הצטרף אליו לקרבות. בגיל עשרים ואחת בערך, אם הוכיח את עצמו, הוא הוסמך לאביר בטקס שבו האדון נגע בכתפו בחרב. לפעמים קיבלו לוחמים אבירות מוקדם יותר, בזכות אומץ בשדה הקרב.
שריון, סמלים וטורנירים
בהתחלה לבשו האבירים שריון קשקשים — חולצה עשויה אלפי טבעות ברזל קטנות. מהמאה הארבע־עשרה בערך התפתח שריון לוחות מלא, שכיסה את כל הגוף ושקל, לפי מה שנמדד בשריונות שנשמרו, כעשרים עד עשרים וחמישה קילוגרמים. בניגוד לאגדה, אביר בשריון טוב יכול היה ללכת, לרוץ ולעלות על סוס בלי מנוף.
כשהפנים מוסתרות בקסדה, איך יודעים מי זה? לכן צוירו על המגנים סמלים צבעוניים — אריות, נשרים, פסים וצבעים — שעברו במשפחה. כך נולדו סמלי האצולה, ״הרלדיקה״. בזמני שלום התאמנו האבירים בטורנירים, ובהם התחרות המפורסמת ״ג׳וסטינג״: שני אבירים דוהרים זה מול זה ומנסים להפיל את היריב ברומח.
קוד האבירות — ומה היה באמת
האבירים היו אמורים לשמור על ״קוד האבירות״: להיות אמיצים, נאמנים לאדון, להגן על חלשים, לכבד נשים ולשמור על הכנסייה. שירים וסיפורים, כמו האגדות על המלך ארתור ואבירי השולחן העגול, תיארו אבירים מושלמים.
במציאות, אבירים רבים לא עמדו בקוד הזה: הם נלחמו זה בזה, בזזו כפרים ופגעו באזרחים. חשוב לדעת גם שבמסעי הצלב, בדרך לארץ ישראל, טבחו צלבנים בקהילות יהודיות שלמות בגרמניה, בשנת 1096. לכן כשמספרים על אבירים כדאי לזכור גם את האגדה וגם את ההיסטוריה.
אבירים בארץ ישראל
במסעי הצלב הגיעו אבירים מאירופה לארץ ישראל, ובשנת 1099 כבשו את ירושלים. הם הקימו ״ממלכה צלבנית״ שהתקיימה, עם הפסקות, כמאתיים שנה, עד נפילת עכו בשנת 1291.
בתקופה הזאת קמו מסדרים צבאיים של אבירים־נזירים, כמו ההוספיטלרים והטמפלרים. ההוספיטלרים התחילו כמי שהפעילו בית חולים לעולי רגל, ונעשו לכוח צבאי חשוב. בעכו אפשר לבקר היום באולמות האבירים, המצודה הענקית של ההוספיטלרים, ובגליל — במבצר כוכב הירדן שבנו.