יער ענק בתשע מדינות
יער הגשם של האמזונס משתרע על פני כ־5.5 מיליון קמ״ר, לפי רוב המקורות (יש מקורות שמגדירים את האזור בגבולות רחבים יותר ומגיעים ליותר מ־6 מיליון). הוא נמצא בתשע מדינות: ברזיל — שבה כ־60% מהיער — פרו, קולומביה, בוליביה, אקוודור, ונצואלה, גיאנה, סורינאם וגיאנה הצרפתית.
יורד בו גשם כמעט כל יום, ובחלקים ממנו יותר מ־2,000 מילימטרים בשנה — כמעט פי ארבעה מבתל אביב. החום והלחות קבועים כל השנה, בלי חורף אמיתי. העצים עצמם מחזירים לאוויר כמות עצומה של אדי מים, שהופכים שוב לעננים ולגשם — כך היער עוזר ליצור את מזג האוויר של עצמו ושל אזורים רחוקים בדרום אמריקה.
ארבע הקומות של היער
יער גשם בנוי כמו בניין רב־קומות. בקומה העליונה, ״העצים הבולטים״, עומדים ענקים בגובה של 50 מטרים ויותר, שבצמרות שלהם מקננים נשרים. מתחתיהם נמצא ״החופה״ — גג ירוק וצפוף של צמרות, שבו חיים רוב בעלי החיים: קופים, תוכים, טוקנים ועצלנים. שם יש הכי הרבה אור ופירות.
מתחת לחופה נמצאת ״קומת הביניים״, חשוכה ולחה, עם שיחים, צמחים מטפסים, צפרדעים צבעוניות ויגוארים שאורבים על ענפים. ובתחתית — ״קרקעית היער״, שאליה מגיע רק אחוז קטן מאור השמש. שם נמלים, פטריות ותולעים מפרקים במהירות עלים שנופלים, ומחזירים את חומרי המזון לעצים.
חיים בשפע
לפי ההערכות, באמזונס חיים כעשירית מכל מיני הצמחים ובעלי החיים המוכרים בעולם, וכל שנה מתגלים בו מינים חדשים. יש בו מאות מיליארדי עצים, אלפי מיני דגים בנהרות, דולפינים ורודים של נהרות, אנקונדות, ופרפרים בכל צבע. רבות מהתרופות שלנו נמצאו לראשונה בצמחים של יערות גשם.
אבל היער הוא לא רק טבע: לפי ההערכות חיים בו מאות עמים ילידיים, שמדברים בשפות שונות ומכירים כל צמח וכל שביל. חלקם חיים בכפרים ליד נהרות, ויש קבוצות קטנות שבוחרות לחיות בלי קשר עם העולם החיצון. מחקרים מראים שבשטחים שבהם העמים הילידים שומרים על אדמתם, היער נשמר טוב יותר.
כריתה ושמירה
בעשורים האחרונים נכרתו ונשרפו חלקים גדולים מהיער — לפי ההערכות כ־17% עד 20% ממנו — כדי לפנות שטחים למרעה של בקר, לגידולי סויה, לכרייה ולכבישים. כשהיער נעלם, בעלי חיים מאבדים את ביתם, פחמן דו־חמצני משתחרר לאוויר, והגשם באזור עלול לקטון.
לפעמים קוראים לאמזונס ״הריאות של העולם״. זה לא מדויק לגמרי: היער מייצר הרבה חמצן, אבל גם צורך כמעט את כולו בעצמו. החשיבות האמיתית שלו היא שהוא אוגר כמות עצומה של פחמן, שומר על מחזור המים ועל המגוון הביולוגי. מדינות, ארגונים ועמים ילידיים פועלים כדי להגן עליו — וגם אנחנו יכולים לעזור, למשל בשימוש חוזר בנייר ובמוצרי עץ.