המילה מופיעה בסיפור נח, כשאלוהים מצווה עליו איך לבנות את התיבה: ״צוהר תעשה לתיבה״ (בראשית ו׳). פרשנים התווכחו מה בדיוק היה הצוהר — חלון, או לפי מדרש אחד אבן טובה שהאירה את התיבה. המילה קרובה למילים ״צהריים״ — הזמן שבו האור הכי חזק — ו״זוהר״, ולכן היא קשורה כולה לאור.
היום משתמשים בה בעיקר בהשאלה: ״הספר פותח צוהר לחיים בעיירה יהודית לפני מאה שנה״ — כלומר, נותן לנו לראות משהו מהעולם ההוא. ״צוהר״ הוא גם שמם של ארגונים ושל פרויקטים, דווקא בגלל המשמעות של אור ופתיחות. בתנ״ך כתוב ״צֹהַר״, ובכתיב מלא בלי ניקוד כותבים ״צוהר״.