את הג׳ודו פיתח ג׳יגורו קאנו ביפן ב־1882. ״ג׳ודו״ פירושו ״הדרך העדינה״ — משתמשים בשיווי המשקל ובכוח של היריב. מתאמנים על מזרן ״טטאמי״ בבגד ״ג׳ודוגי״, ומתחילים ומסיימים בקידה. הדבר הראשון שלומדים הוא ליפול נכון, בלי להיפגע.
הג׳ודו נכנס לאולימפיאדה ב־1964, והנשים מתחרות בו מאז 1992. זה הענף שבו ישראל זכתה בהכי הרבה מדליות אולימפיות — תשע, מהכסף של יעל ארד ב־1992 ועד שלוש המדליות של פריז 2024.
בג׳ודו מקפידים על ניקיון וכבוד: מורידים נעליים לפני שעולים על המזרן, שומרים על ציפורניים קצרות, וקדים למאמן ולשותף לאימון. ההרגלים האלה הם חלק מהחינוך שבענף.