ארנבים
ארנבי הבית הם צאצאים של הארנב האירופי. השיניים שלהם גדלות כל החיים, ולכן הם צריכים לכרסם הרבה. הבסיס לתזונה של ארנב הוא חציר — הרבה חציר, כל יום — ולצידו עלים ירוקים וכמות קטנה של מזון מיוחד. גזר הוא חטיף ולא ארוחה, כי יש בו הרבה סוכר.
ארנבים צריכים מקום לקפוץ ולרוץ, ולא רק כלוב קטן. הם חיות חברתיות, ורבים מהם מאושרים יותר עם חבר ארנב מעוקר. ארנבים הם חיות טרף, ולכן הם נבהלים בקלות מרעש ומהרמה. מרימים ארנב רק עם מבוגר, תומכים בכל הגוף ובאחוריים, ולעולם לא מרימים באוזניים. כשארנב נח לידכם ולוחך — זה סימן לאמון.
שרקנים
השרקן (שנקרא גם ״חזיר ים״, למרות שאינו חזיר ולא חי בים) מגיע במקור מהרי האנדים שבדרום אמריקה. כמו בני אדם, השרקן לא יכול לייצר בעצמו ויטמין C, ולכן צריך לתת לו בכל יום ירקות ופירות מתאימים — למשל פלפל — ומזון מיוחד לשרקנים. גם אצלו השיניים גדלות כל הזמן, והחציר חשוב מאוד.
שרקנים חיים בטבע בקבוצות, ושרקן בודד עלול להיות בודד באמת. הם ״מדברים״ הרבה: שריקות חדות כשהם מחכים לאוכל, וגרגורים שקטים כשהם רגועים. שרקן חי בדרך כלל חמש עד שבע שנים, כלומר זו התחייבות ארוכה.
אוגרים ומכרסמים קטנים
האוגר הסורי (או הזהוב) מגיע במקור מאזור צפון סוריה ודרום טורקיה. הוא חיה לילית: ישן ביום ומתעורר בערב, ולכן לא כדאי להעיר אותו כדי לשחק. אוגרים סוריים בוגרים חיים לבד — שני אוגרים סוריים באותו כלוב עלולים לריב קשה. לאוגרים יש לחיים גמישות שבהן הם אוגרים מזון ומעבירים אותו למחסן — ומכאן השם.
אוגר צריך כלוב מרווח עם שכבה עבה של נסורת לחפירה, גלגל ריצה גדול מספיק כדי שהגב לא יתכופף, ומקום להסתתר. גם גרבילים, עכברים וחולדות מחמד הם מכרסמים קטנים, ולכל אחד צרכים משלו: גרבילים וחולדות, למשל, מעדיפים לחיות בזוגות או בקבוצות. במילון המושגים יש עמוד לכל אחד מהם.
כללים לכל החיות הקטנות
חיות קטנות שבירות מאוד. נפילה מגובה של מטר עלולה לפצוע אותן קשה, ולכן ילדים מחזיקים אותן בישיבה על הרצפה, קרוב לגוף, ותמיד עם מבוגר. לא סוחטים, לא מעירים משינה ולא רודפים אחריהן — נותנים להן לבוא אלינו, אפשר בעזרת עלה ירוק טעים.
מנקים את הכלוב באופן קבוע, מחליפים מים בכל יום, ובקיץ שומרים את הכלוב במקום מוצל ומאוורר, הרחק מהשמש — חיות קטנות רגישות מאוד לחום. ואחרי שמחזיקים או מנקים — שוטפים ידיים במים ובסבון. אם החיה מפסיקה לאכול, זה עלול להיות דחוף, וכדאי לבדוק עם וטרינר שמכיר חיות קטנות.