רבים מכירים את ההאקה מנבחרת הרוגבי של ניו זילנד, שמבצעת לפני משחקים את ההאקה ״קה מאטה״, שחיבר המנהיג טה ראופרהה בתחילת המאה ה־19. אבל האקה היא לא רק ״ריקוד מלחמה״: מבצעים האקות כדי לקבל אורחים, לכבד אדם, להביע אבל בהלוויה, לחגוג בחתונה או בטקס סיום של בית ספר.
בניו זילנד ילדים מכל הרקעים לומדים האקה בבית הספר, וגם חיילים וחברי פרלמנט מבצעים האקות באירועים חשובים. כיוון שההאקות שייכות לשבטים ולקהילות — ״קה מאטה״, למשל, מוגנת בחוק כמורשת של שבט נגאטי טואה — מבצעים אותן בכבוד, ולא כבדיחה או בפרסומת.

