המאורים מאורגנים במשפחות מורחבות ובשבטים (״איווי״), וכל שבט קשור לסירת קאנו קדמונה שבה הגיעו אבותיו, להר ולנהר משלו. בכל קהילה יש מָרָאֶה — מתחם עם בית כינוסים מגולף, שבו מקבלים אורחים בטקס, עורכים חתונות ולוויות ומתווכחים על עניינים חשובים. ברכת שלום מסורתית היא ״הונגי״ — נגיעה של אף במצח ובאף.
ב־1840 נחתמה אמנת ווייטנגי בין מנהיגים מאורים לבריטניה, אבל הנוסח באנגלית ובמאורית לא אמר אותו דבר, והאמנה הופרה פעמים רבות. מאז 1975 בודק ״בית הדין של ווייטנגי״ תלונות ומחזיר אדמות ופיצויים. קעקועי ״מוקו״ על הפנים והגוף מספרים על מוצא ומעמד, והם קדושים — לא קישוט שמעתיקים.

