🏷️ איך קוראים תווית מזון?

רשימת המרכיבים

המרכיבים כתובים לפי סדר יורד, מהכמות הגדולה ביותר לקטנה ביותר. אם הסוכר מופיע בין הראשונים, יש הרבה ממנו. רשימה קצרה של מרכיבים מוכרים, כמו קמח, מים ומלח, מעידה לרוב על מזון פשוט. רשימה ארוכה עם שמות לא מוכרים אופיינית למזון מעובד.

סוכר מופיע בשמות רבים, כמו סירופ, דבש, סוכר קנים או גלוקוז. כדאי להכיר אותם.

טבלת הערכים התזונתיים

הטבלה מראה כמה אנרגיה (קלוריות), פחמימות, סוכרים, חלבון, שומן, שומן רווי ונתרן יש במוצר. לרוב הערכים מוצגים ל־100 גרם, וגם למנה. שימו לב לגודל המנה: חטיף שמכיל שתי מנות, ואתם אוכלים הכול, צריך להכפיל.

השוואה בין שני מוצרים דומים נעשית לפי עמודת ה־100 גרם, כי היא משווה בין כמויות זהות.

הסימון האדום והירוק בישראל

בישראל, לפי הדיווחים, מתחילת 2020 מסומנים מוצרים עם כמות גבוהה של סוכר, נתרן או שומן רווי בסימן אדום. יש גם סימון ירוק למוצרים שעומדים בקריטריונים מסוימים. הסימון עוזר להשוות, אבל מוצר בלי סימן אדום אינו בהכרח בריא, והאדום אינו מסמן "אסור", אלא "אפשר לאכול פחות".

הכללים והספים יכולים להשתנות, ולכן בודקים באתר משרד הבריאות.

תאריכים ואלרגנים

על האריזה כתוב "לשימוש עד" או "מומלץ להשתמש עד". תאריך שימוש אחרון הוא חשוב במיוחד במזון מתקלקל. תאריך המלצה מתייחס לאיכות, ואת השאר בודקים בעין ובריח. מי שיש לו אלרגיה לומד לקרוא גם את ההצהרה על אלרגנים, שכתובה בבירור.

ובכל אריזה יש גם שם היצרן וארץ המוצא. שימו לב אילו פרטים מופיעים ואילו חסרים.

תרגיל: להשוות שני מוצרים

קחו שני מוצרים דומים, למשל שני חטיפים או שני יוגורטים, והשוו ביניהם. בדקו את המרכיב הראשון, את כמות הסוכר ל־100 גרם, את כמות הנתרן ואת גודל המנה. רשמו בטבלה קטנה והחליטו איזה מוצר מתאים יותר לשימוש יומיומי ואיזה לאירוע מיוחד. כך הופכים את הקריאה למיומנות של חשיבה ולא של איסור.

פעילות לבית: חיפוש אוצר ברשימת המרכיבים

קחו שלוש אריזות מהמטבח וחפשו בכל אחת ארבעה דברים: המרכיב הראשון, שם אחר של סוכר, כמות נתרן ל־100 גרם ותאריך שימוש. רשמו בטבלה והציגו למשפחה את הממצאים. אחרי כמה פעמים קוראים תוויות מהר, וההרגל הזה נשאר לכל החיים ועוזר לבחור בחוכמה בלי פחד.