מה הם מינרלים?
מינרלים הם יסודות כימיים פשוטים, כמו סידן, ברזל, אשלגן, נתרן, מגנזיום, אבץ ויוד. הם אינם מאכלים בפני עצמם, אלא חלק מהאוכל. הגוף אינו מסוגל לייצר אותם בעצמו, ולכן הוא תלוי באוכל ובמים.
מדענים מחלקים אותם לשניים: מינרלים שנצרכים בכמות גדולה יחסית, כמו סידן, ומינרלים שנצרכים בכמות זעירה, כמו יוד. שניהם חשובים באותה מידה.
סידן ועצמות
סידן הוא המינרל שיש בגוף הכי הרבה ממנו. רובו בעצמות ובשיניים, והוא נותן להן קשיות. הוא גם עוזר לשרירים להתכווץ ולדם להיקרש. הוא נמצא בחלב, ביוגורט, בגבינה, בטחינה, בברוקולי ובדגים עם עצמות קטנות. בגיל הילדות והנעורים העצמות נבנות במהירות, ולכן חשוב לקבל מספיק סידן וגם ויטמין D.
כלל פשוט: מי שאוכל מוצרי חלב או תחליפים מועשרים, מקבל מקור טוב. מי שאינו אוכל חלב יכול לבדוק עם תזונאית.
ברזל, אשלגן, יוד ואבץ
ברזל נמצא בהמוגלובין שבדם ונושא חמצן. הוא נמצא בבשר, בביצים, בקטניות, בירקות ירוקים ובדגנים מועשרים. אשלגן עוזר ללב ולשרירים, ונמצא בבננה, בתפוח אדמה ובעגבנייה. יוד חשוב לבלוטת התריס והוא נמצא בדגים, במוצרי חלב ובמלח מועשר. אבץ עוזר לפצעים להחלים ולמערכת החיסון.
ויטמין C עוזר לקלוט ברזל מצמחים, ולכן טוב לאכול עדשים עם פלפל או לימון.
נתרן ועוד
נתרן הוא חלק מהמלח, והגוף צריך קצת ממנו. אבל רוב האנשים אוכלים יותר מדי, בעיקר במזון מעובד. מגנזיום נמצא באגוזים, בקטניות ובירוקים. אין צורך לזכור כל מינרל. הכלל הוא פשוט: מגוון מזונות נותן מגוון מינרלים.
ושוב: אם יש חשש לחוסר ברזל או במינרל אחר, פונים לרופא שבודק בדיקת דם, ולא מנסים לאבחן לבד.
מינרלים וצמחים
מאיפה הגיעו המינרלים לאוכל? מהאדמה. הצמחים סופגים אותם בשורשים, והבעלי חיים אוכלים את הצמחים. לכן איכות האדמה והמים משפיעה על האוכל. חקלאים מקפידים לדשן ולהשקות בצורה מבוקרת כדי שהצמחים יגדלו בריאים. כך נוצר קשר ישיר בין האדמה לצלחת, ובין הטבע לגוף שלנו.
פעילות לבית: מפת סידן
רשמו בדף חמישה מאכלים שמכילים סידן וחמישה שמכילים ברזל, וסמנו אילו מהם אכלתם השבוע. נסו לחשוב איך אפשר להוסיף אחד נוסף לארוחה. השיחה על המאכלים מראה שלכל מינרל יש כמה מקורות, ושיש הרבה דרכים לדאוג לעצמות ולדם בלי כדורים ובלי הסתמכות על מזון אחד.