סלק הסוכר קרוב משפחה של הסלק האדום ושל המנגולד, אבל השורש שלו לבן־בהיר וגדול. מגדלים אותו בעיקר באירופה, ברוסיה ובצפון אמריקה. במאה ה־18 מדען גרמני גילה שהסוכר שבסלק זהה לסוכר של קנה, ומאז התפתחה התעשייה.
במפעל שוטפים את הסלק, פורסים אותו לרצועות דקות ומשרים במים חמים. הסוכר ״נודד״ מהרצועות אל המים. את המיץ מנקים, מאדים ממנו מים, ומגבשים — כמו בקנה סוכר.
הסוכר הלבן מסלק ומקנה זהה כמעט לגמרי: שניהם סוכרוז. מהרצועות שנשארו מכינים מזון לבעלי חיים. גם בישראל גידלו בעבר סלק סוכר, אבל היום רוב הסוכר מיובא.