לצ׳יפס בוחרים זני תפוחי אדמה עם מעט סוכר, כי סוכר משחיר בחום. במפעל שוטפים את תפוחי האדמה, מקלפים במכונה מסתובבת עם משטח מחוספס, ופורסים לפרוסות דקיקות — בערך מילימטר אחד או שניים.
הפרוסות נשטפות כדי להוריד עמילן, ועוברות על מסוע דרך אמבט של שמן חם. המים שבפרוסות הופכים לאדים בבועות קטנות, והפרוסה מתקשה ונעשית פריכה. מצלמות וזרמי אוויר מוציאים פרוסות כהות, ואחר כך מפזרים מלח או תבלינים בתוף מסתובב.
מכונה שוקלת ומחלקת לשקיות, ולפני הסגירה ממלאת אותן בחנקן — גז שקיים ממילא באוויר. החנקן מונע מהשמן להתקלקל ומרפד את הצ׳יפס כדי שלא יישבר. לכן השקית ״נפוחה״ ונראית חצי ריקה.

