בכל ליטר של מי ים תיכון יש עשרות גרמים של מלחים, ורובם נתרן כלורי — מלח שולחני. כדי להפיק אותם לא מרתיחים את הים, אלא נותנים לשמש לעשות את העבודה.
המים עוברים בסדרה של בריכות. בכל בריכה מתאדים עוד מים והתמיסה נעשית מלוחה יותר. בבריכות האחרונות המלח מתגבש ושוקע. מכונות אוספות אותו, שוטפים, מייבשים וטוחנים לגודל הרצוי. לפעמים בריכות כאלה צבועות בוורוד, בגלל יצורים זעירים שאוהבים מים מלוחים מאוד.
בישראל יש בריכות מלח על חוף הים התיכון ליד עתלית, ושם מגיעות גם ציפורים רבות, כמו פלמינגו. דרך אחרת להשיג מלח היא כרייה של מלח סלע — שכבות מלח שנשארו מימים קדומים שהתייבשו.