לפני זמן רב מאוד, באזור ים המלח השתרע אגם או מפרץ מלוח. כשהמים התאדו שוב ושוב, נשארו שכבות עבות של מלח, ועליהן הצטברו חול, חרסית וסלעים. בלחץ האדמה המלח, שהוא חומר שמתנהג מעט כמו בצק כבד, נדחק כלפי מעלה ויצר את הר סדום.
בהר יש מערות מלח ארוכות שנוצרו כשמי שיטפונות נדירים המיסו את המלח וחצבו בו מעברים. אחד העמודים בהר נקרא בפי רבים ״אשת לוט״, על שם הסיפור שבספר בראשית.
במקומות אחרים בעולם כורים מלח סלע במכרות תת־קרקעיים ענקיים, עם מנהרות שבהן נוסעות משאיות. חלק ממנו משמש למלח שולחני, וחלק לפיזור על כבישים מושלגים כדי להמיס קרח.